לפעמים פשוט אין לי כבר כוח.
את רוצה שאמצא מישהי פשוטה ולא מסובכת - תגידי לי מי לא? כולן וכולם שרוטים ודפוקים במידה כזאת או אחרת. האמת, אין לי גם כוח לחפש.
חיפשתי וחשבתי שמצאתי, כשלמעשה מצאתי רק צד אחד של המטבע, הצד שהראית לי, הצד המצוחצח והנקי, הצד ששנים אני טיפחתי וציחצחתי. עבר זמן, ואפילו את שכחת מהצד השני שלו, הצד המלוכלך והאפל, שהיה עם הפנים לרצפה כל הזמן הזה, ורק התלכלך יותר ויותר...
פתאום את רוצה שיראו את הצד השני, הסיבה לא ברורה לי, יודע שלא בטוח שהיא ברורה לך, גם לא יודע אם את רוצה שיצחצחו אותו או שילכלכו אותו יותר.
אבל יודע שאת רוצה שיבוא מישהו שירים את המטבע מהצד המלוכלך, בלי להכיר שיש צד שני נקי וממורק, שיזכיר לך שגם הוא קיים, אני מבין את זה טוב מאוד...
ואני? מה אני רוצה?
רוצה את כל המטבע לעצמי! עם הצדדים הנקיים והמלוכלכים שבו... למה? כי אני חמדן! וכי אני חושב שאי אפשר ללכת למכולת עם מטבע שיש לו רק צד אחד, יחשבו שהוא מזוייף.