לפני 4 שנים. 4 בפברואר 2020 בשעה 19:22
נהגתי להזקיר צץ כצמד מילים בנסיעה משותפת לפני שנה או קצת יותר, צחקנו, רשמתי כדי שלא אשכח, והזדמן לי להנות מהניק זמן מה.
לא מרגיש נכון כבר כמה ימים, וכרגע, בשניה אחת, של אסימון שנוחת בתוך בטן ריקה ומצלצל כמו מטבע ראשון בקופת-צדקה, ידעתי למה להחליפ. לבינתיים. עד שיבוא לי אחרת. כמו שעוברת דירות בממוצע כל שנה ורבע, כך גם להשיל ניקים חביב עלי בהתאם לתקופות.
השיר מתנגן בשתי גרסאות נהדרות, לא הצלחתי לבחור, אז הן מונחות כאן שתיהן.