**********
מה עושים?
כשהנפש רוצה אבל הגוף מסרב.
כשהלב רוצה רק לעטוף ולהתחבר.
הראש רק חושב על כמה שאני רוצה,
לאהוב אותך.
לגרות אותך.
לנשק אותך.
לתפוס אותך.
להרגיש אותך.
לזיין אותך.
למלא אותך.
אבל הגוף... עוצר.
המגע, אליו שוויתי וקיוויתי וכלכך חיכיתי לו
פתאום הוא יותר מידי
הגוף מוצף ולא יודע לקבל, להנות, להרגע.
אולי זה הלחץ?
אולי השגרה?
אולי סתם העייפות?
בכלל הפרעת הקשב וריכוז?
אולי התזונה
אולי ההשמנה
אולי החום
אולי הקור
אולי פשוט התסכול מהכל.
אז מה עושים?
כשכלכך אוהבים ורוצים
אבל לא מצליחים?
**********
אין תמונה כי כבר אין מנוי
מדהים מה הבלוג הזה עושה לי בראש
כמה שנים עברו
כמה רגשות
כמה אני של היום והוא של אז שונים
וכמה עדיין דומים
החלטתי לנסות להחזיר חלקים ממנו
בעיקר את הרומנטיקה ההשקעה המחשבה
השגרה השוחקת והלחץ היום יומי גרמו לי להפסיק לחשוב, לחלום, לשאוף, לפנטז. כל דבר שמצריך אנרגיה וכוונה
החלטתי לשנות כמה דברים בי. זה חייב להיות שינוי איטי וזהיר, אבל אני מקווה שהפעם אני אצליח.
בתקווה שאני שבעתיד, יהיה גאה בי. (ואולי אפילו מרוצה מאיפה שהוא יהיה)