חושב למרחקים ארוכים

*********

למה למילה של אחר יש כלכך הרבה כח עלי?

בעוד שלמילה שלי, כמעט ואין השפעה.

שיחה אחת

עם אדם אחד

ריסקה חודשים של עבודה עצמית.

ובעודי מהנהן ומסכים 

"כן אני מבין, ברור, ברור."

הלב מתכווץ והגרון חנוק. 

שנים שלא הרגשתי ככה. 

שנים שלא שנאתי את עצמי כלכך. 

מה כלכך קשה בפשוט להיות הבן אדם שאני חושב שאני יכול להיות? 

למה אני לא יכול פשוט לזרוק הצידה את ההרגלים, השריטות, כל הרע שבי 

ופשוט להיות האני שתמיד רציתי להיות? 

**********

איפה הילד המסומם והחרמן שפתח את הבלוג הזה, ואיפה אני. 

**********

אני כלכך נואש לדופמין שיצאתי לרוץ, מי היה מאמין

**********

**********

אני עדיין מתגעגע, גמדי. 💔

**********