בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתים רק פעם אחת…

לפני יום. 23 בנובמבר 2024 בשעה 7:30

את לא יכולה להתרחק ממני, אם כבר לברוח, אז לנסות לברוח לארץ רחוקה.

להסתיר !? לשקר!? את מהותך מעצמך את כבר שם כולך. 

ובגשם שמתקרב ובקור המרעיד אתבע את מקומי עמוק בתוכך, עם הדבר היפה שלך. 

למגרש המשחקים של החיים.

העוקץ שלי העור שלך, טבילה של כאב 

הנסיעה שלי, מדבר בתוך המוזיקה שלך והמוזה שלי

 

לשון שופעת בתוך הנשימה שלך.

המקצבים ההיפנוטיים של הטעם של הצלילים שעולים

 

לוח המקשים… מנגינה... מיתרים...

 

להרפות מהדברים הקטנים, לפרוט עמוק לתוכך.

הבלוז שלי משם...

הרשי לי… 

להפוך את הדף לצבוע אותך בצבעים אדומים 

לעלות בנמוכים לגבוהים

הלחש מתחיל, מצייר את הסימן

של השיניים שלי... לתוך הלחיים שלך.

ביסים של  סאונד...שלנו... מדברים...

בלשון אחרת.

בשפה אחרת 


עיניים  מסתחררות עמוק לאחור.

ציטוט לוהט שחוזר וחוזר 

הלחשים  שמתנפחים עמוק בפנים.

קול רכבת  משא על פני לחישות וגניחות


תהיה בטוח. תהיה פראי. תהיה אתה 🔥

כזה אני

 

 

שחור קצור ומר 🔥🔥🔥

לפני יומיים. 22 בנובמבר 2024 בשעה 6:15

כבר לא ילד, יותר כזה של  יותר משני עשורים של ניסיון, משפחה, משכנתא ועבודה.

פחות בקשר לכל השחור עם בגדי העור, אביזרי המין, השרשראות והמועדונים.

זה כבר פחות מדבר אלי (היה נחמד בפעם האחרונה). ובכל זאת, מדי פעם אני מציץ לכאן, לפרקים ולתקופות.

אני והוא. יחד כבר המון זמן. הכרנו בצבא, עד שהבנו כמה אנחנו קשורים וחזקים אחד בשביל השני, ומאז יד ביד, אחד בתוך השני, לא נפרדים.

כבר לא ילדים. קרובים יותר לגיל ההורים של רוב הכותבים הכותבות המוכשרים והמוכשרות שכאן.

כזה אני של פעם, אבל הוא... זה כבר סיפור אחר.

זה לא קורה לעיתים קרובות; בכל זאת, גיל, עבודה, החיים, אנשים עסוקים.

רק שלפעמים לפעמים הוא מתעורר, מתנער, קם לתחייה, בצורת גחלים לוחשות שנדלקות כמו שרפת קוצים,

וכשזה קורה, אין מי שיעצור אותו. כשזה קורה, לא צריך שום דבר, לא בגדים מעור, לא אווירה של מועדון, לא שתייה חריפה ולא משנה תודעה.

 

המשולש שמעיר את היצר שבי

 

המבט בשקע הצוואר.

ניחוח הגוף שעולה.

ואת הדבר היפה ביותר שלך, החיוך שאת עונדת.

 

כן, אחרי כל כך הרבה שנים יחד, אני יודע בדיוק מה מדליק אותו.

זה קורה כשאת עוברת ליד, הוא שם לב שאני מסתכל פעם אחת יותר מדי, או כשאני מחייך חיוך רחב מדי בבוקר כשאני קוראת אותך.

בפינה של השקט אחרי ריצה של בוקר, כשהוא נושם את השקט שנוצר.

ולפעמים זה קורה כשאני מכריחה אותו לקום בבוקר מוקדם, לעזור לי לעשות סדר בשקט שלי, לסדר את האפלה שעולה.

מתעורר מתנער נושם, צריך וחייב לראות לבחון להתבונן מי היא אותה אחת שעברה כאן ליד ואת הניחוח שלה פזרה בכל פינה.

 

היצר שישן מתחת לעומק הים מתעורר, מבקש לטרוף בשר אישה, להרוות את התשוקה שבו.

ואת, אישה… נתח הבשר המשובח שלי!

האם תסמיקי רק מהמחשבה עליי, או מהלשון המחוספסת, השופעת, שבוחנת וטועמת?

 

"האם אי פעם רקדת עם השטן באור הירח האדום?"

 

שאלה שאני שואל רגע לפני שנושך את הביס הראשון!

 

אני שלך, טריטוריאלי ומגן במיוחד! 

אסמן אותך בנשיכה גרונית, את שלי... בראש, גוף ו… בנשמה שלך! 

אקרע ממך נשיקה מהשפתיים הארגמניות כשאפשיט אותך מכל עכבותייך.  

האם זה פשע לאכול את הכוס שלך? 

אפנק אותך ברשותי הבלעדית, ילדה כלבה נשלטת, לפני הכל אישה אחת.

את השקט שבך! לי!

 

 

שחור קצר ומר🔥🔥🔥

לפני שבוע. 17 בנובמבר 2024 בשעה 5:05

 

Black magic woman

 

 

 

 

 

 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

לפני שבוע. 16 בנובמבר 2024 בשעה 5:38

 

ככל שאת מתרחקת, הנוכחות שלך קיימת.

הפכת ליותר וירטואלית.

זה מרגיש שלפעמים אני חוצה גבולות, לחקור את מרחבי העומקים האפלים מבעד לסורגים הלא מוכרים. רק שיש בזה הרבה מעבר,

כאילו אני מדמיין אש שניצתה בשדה קוצים. 

 

ולכל הרוחות וחבריי השדים שעולים מהמעמקים,

מנסה לחשב מסלול של פורמט חדש, ולא מצליח, או שאולי לא רוצה? 

 

אני לא באמת צריך את החבילה הרגילה של כוסית על, וזהירות רבה. 

 

צריך את האחת עם סימני הזמן והחיים על הירך ואת אלה שבשפתיים מסביב להעיניים של עומק זוהר

את החום העוצמה ליופי ולשינוייהזמן שעבר. מלאים של אישה אחת חזקה. 

 

לא התפקיד עושה את האישה. הפוך גוטה הפוך. 

האישה שרואה את עצמה בעיניי עצמה בלבד היא האישה החזקה בנשים,

 

האחת היחידה, המדויקת, הנכונה. 

האחת שאבקש כל בוקר ממנה ללבוש לענוד את הדבר היפה ביותר שלה:

 

"תלבשי תענדי את החיוך שלך, אישה," "ולא להוריד." 

 

בסיכומו של דבר, או יום, אני צריך אותך אצלי, עמוק בפנים. 

 בראש בנשמה בכל טעימה ולגימה

את האישה שבך. 

 

האחת שצריך ורוצה להביא אותך על הברכיים, בלי שטויות! 

לא בולבולים מפוארים ופטמות מחודדות, לא בשבילך, ולא בשבילי! 

אבל זה לא העניין! אישה. 

כי כשאת מתהפכת על הבטן תקבלי את כול כולי

עמוק בפנים בתחת שלך פועם נושך ונושם את כל כולך

משאיר אותך פעורת פה. פליק לתחת שמחזיר אותך למציאות, 

 

 

 

אז איך אסביר את עצמי לך!? 

אישה אחת.

 

 

שחור קצר ומר🔥🔥🔥

לפני שבוע. 15 בנובמבר 2024 בשעה 9:23

תקופה פסיכית. איך יכול להיות שאחיין ילד בן 20 קובר רשימה בלי סוף של חברים בתקופה של שנה?!

רשימת שמות, פרצופים, ילדים, רשימה בלתי נתפסת.

שתפסק הרשימה כבר אתמול! יושב בשקט שלי, נזכר בשנות שירות סדיר ומילואים, ועדיין זוכר אחד אחד מהתקופה שכבר אינם.

 

 

 

 

 

 

 

 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

לפני שבוע. 14 בנובמבר 2024 בשעה 4:37

אני דוחף אותך למטה למיטה, חיוך מרושע על פניי. את שלי עכשיו אישה, לופת חזק את הצוואר.

ואת קולות שקטים שעולים, עינייך פעורות מהתרגשות ופחד. מרגיש את הדןפק שלך דוהר מתחת לאצבעות, הגוף שלך רועד מציפייה.

בבקשה אל תפסיק, את מתחננת, בלחישה.

הזין חופשי, קשה ופועם, מצורך מרעב.

מלטף אותו באיטיות, מתבונן בך  העיניים שלך עוקבות אחריו.

את הולכת לכאוב אני מבטיח ואת תאהבי כל שניה מזה.

 

מטפס על המיטה, על המותניים שלך. הזין שלי מצייר שובל של זימה. את רועדת מתפתלת, הנשימה שבך נקשרת בגרון.

שפתיים לוחשות נוגסות את האוזן שלך.

את הולכת להיות מכוסה בכולי עד שאסיים איתך,

לוחש לך אישה.

מתיישב, הזין שלי לוחץ על השפתיים של הכוס הרעב שלך. את כבר נוזלת רטוב, הגוף שלך מתחנן.

מתגרה בך להוציא את המהות של הזונה שבך, מחליק את הזין מעלה ומטה בשפתיים של הכוס שלך ולא נכנס. ואת גונח מתפתלת, הירכיים מתכופפות כלפי מעלה, מנסה להכניס אותי פנימה.

 

 "בבקשה, אדוני תזיין אותי" את שוב מתחנן. "תזיין אותי. אני צריכה את זה."

 

 היד שלי  אוחזת בגרון שלך. "תתחנני לזה אני לא שומע אותך" לוחש לך מצווה.

 

״בבקשה אדוני" את מתנשפת, בקולך הצרוד מההתחננות.

קול שמספר אותך והצרכים שלך "תזיין אותי. אני צריכה את הזין שלך עמוק בתוכי בבקשה."

 

ואז ללא הכנה דוחף לתוכך בגניחה. הכוס הרטוב  שלך לופת את הזין.

מתחיל לדחוף, לזיין ולבעול את החור הרעב שלך הירכיים שלי תוקעות את שלך. את זועקת, הציפורניים שלך חופרות בירכיים שלי. אני יכול להרגיש את הכוס שלך מתכווץ סביבי.

אני נשען למטה, שפתיי שוב באוזן שלך. "את אוהבת את זה, ילדה קטנה?" לוחש לך. "את אוהבת את הזין שלי בכוס שלך?"

את מנסה לדבר לא מצליחה  מהנהנת  בטירוף, נשימות קצרות שעולות  "כן" גונחת. "אני אוהבת אני צריכה  את זה  בבקשה אל תפסיק״

היד שלי עוזבת את הגרון שלך אוחז בשד הימני שלך. לוחץ סוטר לופת אותו בגסות, האצבעות צובטות חזק את הפטמה שלך. זעקה, הגב שלך מתכופף מהמיטה. הרגע שאני מרגיש את הכוס שלך מתכווץ סביבי חזק יותר, הגוף שלך על הסף.

יוצא  ממך, גורם לך לייבב. אני הופך אותך, דוחף את פניך לתוך המזרון.

אוחז במותניים שלך, מושך אותן באוויר. יורק על התחת שלך, גורם לך להתנשף מהלם. דוחף את עצמי  פנימה באבחת סכין חדה, הגוף שלך מתכווץ כשאני נכנס בועל את התחת שלך.

"שששש״ לוחש באוזן מקרוב  ״ היצר רעב״ בקול חד ונמוך. "התחת הוא שלי לעשות בו כרצוני  ועכשיו ואני רוצה לזיין את התחת שלך."

 

 את מייללת, הגוף שלך רועד מהתרגשות. ממשיך לדחוף עמוק יותר.

את זועקת,גונחת אוחזת את הסדינים. יכול להרגיש את הגוף שלך נמתח, האורגזמה מתפתחת עמוק בתוכך.

 

 מושיט יד, האצבעות שלי מגלות את הדגדגן שלך. אני מתחיל לשפשף בגסות להפליק, האצבעות שלי סופגות עם המיצים שלך. את גונחת, הגוף שלך רועד פועם.

יכול להרגיש את התחת שלך מתכווץ סביבי, את האורגזמה שלך גדלה כמו גל של גאות.

 

שולף ממך את הזין שלי. תופס את השיער שלך, מושך את הראש שלך לאחור בגסות. יורק לך בפרצוף, גורם לך לייבב מהשפלה. מלטף את הזין שלי, מסתכל איך העיניים שלך מבקשות .

"פה גדול כלבה" מבקש יפה מחייך.

הפה שלך נפתח לרווחה. דוחף את הזין שלי פוגע בחלק האחורי של הגרון. העיניים שלך דומעות. דוחף עוד קצת עמוק יותר עד הקצה, הירכיים פוגשות את הפנים שלך. את זועקת נחנקת הידיים שלך אוחזות בירכיים שלי.

יוצא ממך ללא כל הכנה ויורק את הזרע שלי יורה החוצה פןגע בפנים שלך. הגוף שלך רועד.

מחזיק את הזין שלי, מתבונן בזרע שלי מטפטף על פנים במורד הצוואר החזה שלך.

הלשון שלך יוצאת החוצה ללקק את הזרע שלי. את גונחת ממלמלת, ואני מסתכל  איך אתה מנקה את הזין שלי, הלשון שלך מלקקת כל טיפה אחרונה של הזרע הלבן.

 

 "ילדה טובה" מלטף את שיערך. "את זונה קטנה רק בשבילי."

מחייך, אוחז בשיער שלך. "עכשיו, תתלבשי ולכי הביתה" אומר. "את שלי מתי שאני רוצה אותך, לעכשיו סיימתי איתך"

 

 

 

שחור קצר ומר🔥🔥🔥

לפני שבוע. 13 בנובמבר 2024 בשעה 17:06

בלי שום דבר מלבד קולר סגול וצוואר צחור.

את מצחקקת כשאת מורידה את עצמך לאדמה, זוחלת לעברי עם התחת הצחור המושלם  שלך באוויר,

נותנת לי מבט על הכוס הרטוב והבוהק שלך.

 "תודה לך, מאסטר." את עונה, קולך רועד מהתרגשות ועצבנות. של הפעם הראשונה.

מושיט יד ומלטף את הלחי שלך, מעביר את אצבעות במורד הצוואר שלך על פני עצם הבריח שלך לשקע בצוואר.

את רועדת מתרגשת  למגע שלי, הפטמות שלך מתקשות לפסגות קטנות הדוקות.

רוכן ולוחש לך באוזן, "את מוכנה לשחק?"

את מהנהנת בשקיקה, ללא מילים עיניך פעורות בציפייה. מחייך וניגש לשולחן שבו הנחתי את השחור קצר ומר ללגימה קצרה

מרים את כף היד ונותן בה תנופה, הצליל מהדהד. העיניים שלך מתרחבות עוד יותר ואת בולעת חזק.

 

"ילדה טובה."  אומר, חוזר  ומעביר את היד בקלילות על גופך, גורם לך לצמרמורת עור ברווז.

עוקב עם היד האצבעות על השדיים שלך, במורד הבטן וסימני הזמן, ולבסוף, מנוחה על הכוס הרטוב שלך.

את מתנשפת והמותניים שלך מתרוממות, מנסה ליצור יותר מגע.

 

"בבקשה" את מתחננת, הקול שלך מספר אותך מעלה אותך בלחישה.

 

מחליף אצבעות. מלטף את הכוס שלך באיטיות, מקניט אותך מקיף את הדגדגן בצביטות של מעגלים.

ואת גונחת ומתפתלת, מנסה להשיג יותר חיכוך.

מחליק אצבע לתוכך ואת זועקת, רוצה יותר השרירים שלך מתכווצים.

 

 "זונה קטנה טובה." אני אומר, בקול שקט. מוסיף עוד אצבע, ומזיין אותך יותר ויותר מהר.

ואת מתנשפת וגונחת, הגוף שלך פועם רועד. שדה ללא שליטה .

ללא שום הכנה מושך את האצבעות וקם, משאיר אותך חושקת מלאה בזימה של זונה. מסתכלת אלי בבלבול אכזבה בציפייה.

 

 "תתחנני לזה ילדה קטנה" לוחש לך בקולי.

 

 "בבקשה תן לי לגמור" מתחננת בקול רועד. "בבקשה תן לי לגמור."

 

מחייך ומהנהן, נותן לך רשות. מתבונן איך את משפשת בטירוף את הדגדגן שלך,

הגוף שלך מתפתל ורועד מגיעה לשיא שלך. את בוכה רטובה, הכוס שלך נוזל מתכווץ ומשתחרר כשאת גומרת חזק ורטוב.

אני ניגש אליך וכורע ברך, מושך אותך אלי  ומחזיק אותך .

 

 "תודה " את אומרת, הקול שלך רך ומרוצה.

 

 "תודה לך, זונה קטנה שלי על השקט שאת בי" עונה בקול מלא חיבה.

נשארים ככה, עטופים אחד בשניה, מתרווחים בזוהר הירח האפל של אחרי.

זה רגעים כאלה שאני הכי מוקיר, רגעים שבהם זה רק שנינו, אבודים בעולם הקטן שלנו.

 

 

 

שחור קצר ומר🔥🔥🔥 

 

לפני שבוע. 12 בנובמבר 2024 בשעה 20:51

 

 

 

 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

לפני שבועיים. 11 בנובמבר 2024 בשעה 4:51

לאט לאט השקט חוזר מחלחל פנימה עמוק יותר אל הצד האפל שבי, אחד שבא לי אחרי...

שקט כזה של הרגע של אחרי ריצה.

זה זמני בקרוב בגשם הראשון יתעורר יבער הרעב  גחלים לוחשות, אותו אחד שחי ונושם מתקיים ללא גבולות  על כאב עונג והתמסרות.

אותו אחד שאותו צריך להאכיל להשביע את תאוותו, מתבונן בוחן ממתין בסבלנות, לרגע של אותה אחת הארוחה הבאה שלי.

 

שני גופים מתאחדים במגע של מחול השדים, ידיים שפתים צוואר וגב חשים את החום הבערה. אחיזה מבט מגע, נשיקות נשיכות ללא הפסקה אל תוך הנשמה .

שני גופים שרוצים להיות אחד, דוחפים בועלים את הנשמה אל עין הסער.

שניים שהם אחד  דוחפים את הקרבה עד לקצה, מותחים את הרגע לקצה.

בואי תתקרבי קרוב יותר

בוקר אור גוש נשמה ללא סוף

בואי תתקרבי יותר קרוב 

 

 

 

 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

לפני שבועיים. 8 בנובמבר 2024 בשעה 5:34

תעשי לך הרגל 

כל בוקר לפני שאת קמה

תבדקי שאת עם החיוך שלך

לפני שאת קמה ויוצאת 
להתחיל את היום 

תבדקי שהחיוך טוב טוב  יושב 

עמוק מבפנים

ואת מחייכת  את החיוך הגדול שלך

כי הוא שלך 

כל  יום מחדש 

 

זמן לשקט

 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥