לא משנה הגיל
הלב והרוח שבך מספיק צעירים
כדי לצאת למסע .
שחור קצר ומר 🔥🔥🔥
לא משנה הגיל
הלב והרוח שבך מספיק צעירים
כדי לצאת למסע .
שחור קצר ומר 🔥🔥🔥
דימיון וזיכרון כרוכים קשורים זה בזה
קשר בל יינתק, תחזיות לעתיד.
באחת מהנקודות השולטות על העמק , עצים ריח הגשם באוויר, כבישים מפותלים
שעת צהרים מזג אוויר שהתחרפן מיום של ״אוף חורף וגשמים״ מתחיל בדשדוש מתגבר לתופעת טבע עוצמתית של שמיים מתענגים בצבעים כהים ואפורים מלאים ברקים, תחושה של חופש ואימה מענגת.
יושבים. נוגעים, מדברים. וגדולים למעלה מרשימים אפורים ושחורים צוחקים ולא מפסיקים.
״הגשם רק מתגבר ולא הולך להיפסק בקרוב״
מסתכל לעברה מבט של פספוס אכזבה.
הדקות עוברות …
טריקה של דלת, קול נהמת המנוע. סעי אחרי.
פיתולי הכביש ירידה מההר.
זוג פנסים מאירים מסמנים אותה.
כביש 60 באמצע הדרך אל מול נוף ההר הגדול
חדר, דלת נפתחת חלל מודרני מעוצב, ריהוט מנימליסטי צבעים ניטרליים. החדר מיטה זוגית טלוויזיה חכמה שולחן כתיבה.
לא הסביבה הטבעית שלך .
לא הסביבה הטבעית שלי.
חדש לך. חדש לי. המקום
מקום אחר של היום יום.
מקום לא דומה למקום שלנו, מקום שאפשר לגנוח לבכות לצעוק בקולי קולות, רק כי אפשר ואף אחד לא שומע יבוא לראות ולשאול שאלות.
ובין לבין אפשר פשוט לשבת, להרגע להסתכל על העמק הירוק והיצירה שמתהווה מולי.
אבל...
החדר חם ונעים.
מכירה את הרגע הזה?
את עצמך שוכבת על הגב
ראש בין הרגלים חש את הלב הדופק שבך
חום גוף לוהט
ולשון שמכירה אותך בדיוק ובקצב הנכון
צוואר, פיטמה, מסביב ועל הדגדגן.
שנים מתמזגים כמו אש ולהבה.
הידיים עוברות בין שדייך, צובטות את הפטמות
חדירה של אצבעות גירוי עמוק לשון יניקה נשיכה שמעיפה
מקמרת את הגב, מתפתלת, מתנשמת מתנשפת
עיניים נוצצות, ראש לאחור פנימה אל הכרית
תופסת חזק את הסדינים הלבנים
מתקרבת לשיא. יניקה של שפתיים לשון רצה מצליפה ולא מרפה.
מנסה להכיל עננים גדולים משתוללים ברקים רעמים מבפנים.
מתקרבת לשיא.
לא יכולה יותר להשאיר את הרגליים מפוסקות סוגרת אותן על הראש, מצמידה ידים רוצה עוד ועוד
מכווצת מותחת את הגוף מרגישה את הפיצוץ .
בדיוק ברגע הזה
נגיעה אחרונה בדגדגן
מפסק את רגליך בכוח
עולה וחודר אותך בכוח, מרגישה אותי בכל נעיצה
רכבת משא ללא בלמים וקולות חריקה
לוקח ממך את האוויר בנשיקה.
זקוף, נוקשה ולא עוצר
ואת משתוללת מתחתי
רגע לפני שהדלת נסגרת
ספרי לי באיזה חלק מהזמן שלנו
מסעי אחרי…
הרגשת שאת בשליטה
עבר, הווה, עתיד
דימיון וזיכרון כרוכים קשורים זה בזה
קשר בל יינתק
להלן התחזית לעתיד
שחור קצר ומר 🔥🔥🔥
יש משהו בסיסי, חשוב של בוקר
ברגע הזה שבו כל הבית עדין ישן
אחרי…
טיול. קצר קורע וקולע. מקלחת קרה.
אני הכלבה בגינה.
ניחוח ארומה מעוצמת ועמוקה של מתיקות עדינה מאזנת עם מרירות מסויימת חלקה בבוקר שישי.
לשתות, בשקט, לפני שהיום מתחיל מתמלא.
ברגע שבו עוצם עיניים יד על הכלבה ונשען לאחור בכיסא
דינג , דינג, דינג ה sms של **תקלות כשלים טכניים במערכת **
מעבר ממנוחה לפעילות מואצת מחייבת.
חלונית חדשה. חיבור מרחוק.
מערכות תהליכים בדיקה ריכוז איזון יעילות. #מצבעבודה#
עבר, הווה, עתיד
שחור קצר ומר 🔥🔥🔥
חלון פתוח אוויר קר ריח ים משתנה.
לא אותו צליל רענן של הקיץ, יותר ריח מלוח טבעי שמזכיר ניחוח של מלח ואצות. טעם סוער וגועש של עונות סוערות.
נסיעה של 20 עד 30 ד
כביש 70 דרך 67 - כביש החוף לכיכר שבאמצע הדרך, בתזמון, ברוכים הבאים ״בית ינאי״, ״נעורים״…
5722 לעולם שלי ושלה.
ידיים למעלה, רחוקים מכל עין בוחנת.
לא שהייתה ברירה אין חדר פנוי.
אוחז, מחזיק ביד אחת.
בידים שלך מעוגנים לדופן הקיר מתחת לגשר.
ואת מרכז היהלום של הקיר.
"ברוכים הבאים לגן לאומי נחל אלכסנדר"
בכל רגע מופתעת, רעשים,ריח המלח באוויר מכוניות חולפות, מגע של כאב מענג
כל כך רעבה, חושקת, רוצה...
מרגיש אותך נוזלת.
זורמת מהכוס אל הירכיים, לשוקיים לכביש המחוספס.
עומדת בתוך שלולית נוזלת, מתגלגלת ממך
מחזיק תומך שלא תפלי.
מענג משחרר.
מכורה לתחושה, להרגשה של אוויר שנגמר
התחלה של ריחוף אינסופי.
מאהבת נאהבת.
מהדק מושך. מדייק.
ואת. בתנועות של גולשת גלים סוערים.
רעבה לכאב
חושקת בבכי משחרר
רוצה בחום
חומדת בחיבוק של דוב
לכוחניות, לקריעה.
נרקומנית של הרגע.
מכורה לזונה הנחשקת שבך.
לתחושה. מאהבת נאהבת.
זוכר ולא שוכח
עבר, הווה, עתיד .
חוזר קדימה בזמן. הריח משתלט שוטף את החושים.
ניחוח מלוח טרי רענן של קיץ מתפשט באוויר. פניה ימינה “ברוכים הבאים״ חוף בית ינאי.
זוכר ולא שוכח זכרונות ורגעים .
מגע של חול, קרנים חמות עוד שבת של ים.
שחור קצר ומר 🔥🔥🔥
רוחות סוערות מתלקחות, אש בוערת. אותו רגש עולה מתרומם, כבראשית המרד נגד גבולות המוכר והרגיל.
זרזיף לטיפה במורד החזה
הכאב עדיין לא מורגש
דם חם
ליטוף נוסף
לחישה נמוכה
גניחה
שחור קצר ומר 🔥🔥🔥
הכי נכון
שחור קצר ומר 🔥🔥🔥
לקרוא את המילים
פאזל של חלקיקי מידע
עבר הווה עתיד
מחשבות של… שחור קצר ומר בוקר של קצר קורע וקולע
את לא יודעת מי אני
אולי אף פעם לא תדעי
פיסות קטנות לקהל
מווסת מה שרק רוצה שיראו שיחשבו
חושבת שיודעת במה אני חושק
תוהה אם מתאים לך
לתבנית שבנית אצלך בראש
את לא יודעת מי אני באמת
מה מסעיר אותי
מה מטריף אותי
מה מדליק אותי
מה משמח אותי
מה מצחיק אותי
מה יגרום לי להישאר
מתבוננת מסתכלת מסביב
מפספסת את העיקר
מפספסת את העיקר
להכיר אותי
לגלות אותך
את לא יודעת מי אני
שחור קצר ומר 🔥🔥🔥
הרגע הזה.
הרגע שבו מאשה של תשוקה, מתגרה, סופגת ורוצה עוד ללא הפסקה, מבט מתגרה ניצוץ בעיניים.
הרגע הזה שפתאום, בלי הכנה מוקדמת, מלטיפה להצלפה חזקה מבט שנמשך לאחור , מעיף אותך בהפתעה , זורק אותך ללא הכנה , פתאום את כבר לא האשה שמתגרה .
פתאום את מתמסרת נמסה חילופי צבעים מרקמים שרק רוצה. עוד…
זה קורה ברגע אחד , כשיד אחת חונקת והשניה מחבקת, אין לך שליטה על זה כשזה בא.
והמילים נלחשות קרוב מאחור עם משב חם מלטף.
ברגע הזה רוצה את הנפש שבך. יותר מכל דבר.
ואת רוצה עוד…
לא בשבילך, בשביל הנפש שבך.
שחור קצר ומר 🔥🔥🔥
עבר, הווה, עתיד
התחושה שמישהו צופה, קורא מעל, מעבר לכתף. התחושה שמישהו ללא שום בושה אישור או הזמנה נכנס ופשוט נמצא שם.
כשיושבים עומדים מחכים במקום ציבורי או בתור לקצבייה כן כן אחרי בוקר מוקדם של קצר קורע וקולע הרעב התעורר לשיניים ובשר.
אז כן חזרה לתחושה של עיניים מעבר לכתף. הרגשה של גירוד בעורף, חצי מבט חצי סיבוב.
מביט לעבר המבט. עיניים מופתעות וצוואר מאדים,
וואו, עוצר את עצמי תירגע, אומנם צוואר מפתה וזוג עיניים שרצות מחפשות נקודה עגינה חדשה.
אני: "רק תמונה של שווארמה ללא הוראות הכנה ועדין נראה טעים" חיוך קטן מנסה לתפוס את המבט שלה.
היא: "אה הא. סליחה לא הבנתי" יד על הצוואר מנסה להסתיר את המבוכה. מקרב את הנייד מגדיל את התמונה, לאט לאט הכותרת "ארוחת שבת" ושם האתר "הכלוב" נעלמים ורק התמונה הגדולה פרוסה לראווה
הקצב : כן חביבי מה בשבילך😁
בדרך חזרה הרעב מתגבר לשיניים...
ויד על הצוואר
נשאר להדליק את🔥
שחור קצר מר 🔥🔥🔥
האם ידעת?
נקודת המפגש הקסומה, מחזה של צבעים יוצא דופן בלוח הצבעים שבו הטבע מתעורר לחיים בתצוגה מרהיבה. מתכנסים נוצרים שבילים רטובים. אפיקים לנהרות צהובים , נקודות איים בצבעים של חום סגול ושחור ליצירת הנוף ברגע המושלם.
נקודת המפגש הייחודית בין היד הפה לגופך הנקי ממגע, מדגימה את היופי הדרמטי המגוון שאת ידועה בו, מושך ביקורים ללא הפסקה במרחבי הזמן והמרחק.
להתבונן לחזות בנוף עוצר הנשימה שבך .
השבילים הרטובים , שופעים תוססים, מתפרצים לכל עבר , בניגוד לשאר האלמנטים בטבלה הטבעית. שבילים ניזונים מהאדמה גועשת קולות שעולים מבפנים, הם עדות לנוף העשיר שמוסתר שם עמוק מחדד את משחק הגומלין שבצבעים.
ודרך כולם זורם בצורה ציורית הנהר הצהוב, בגוון יוצא הדופן של ויסקי זול ומשובח עשיר במינרלים רבים פלאי הטבע . גוונים זהובים של נהר מוסיפים אלמנט בלתי צפוי ובולט לנוף, מנצנץ באור השמש וטווה שביל זוהר בין העמקים המרחבים החלקים בגופך הבתולי, פעילות גיאו תרמית יחודית לקולות שעולים עמוק מבפנים, מעצב בצורה טבעית.
בסמוך לשבילים הרטובים הנהר הצהוב מתגלים איים בצבעים של סגול חום ושחור בולטים על הגוף הצחור בניגוד דרמטי ללבן הנקי המקיף אותם. החוף השחור, הטרשים הסגולים באדמה החומה עם היופי החריף והקודר, תזכורת עוצמתית להתחלות לוהטות וסערות.
ואת מניפת הצבעים משלים, המרחב העמוק השקט האינסופי מתמזג בצורה חלקה ויוצר נוכחות מרגיעה בנוף היצריי שבך .
מפגש ייחודי של יבשה וים מקפל לתוכו את היופי הטבעי המסתורי שנשמר עמוק בפנים ליעד קסום ואמיתי.
והמים זורמים ללא הרף, כי מי הנהר אינם זהים.
הקצף זורם צף ונעלם ולא נותר לזמן רב.
כאלה הם אנחנו האנשים בעולמנו כאן וגם שם בחוץ משתנים ונעלמים.
שחור קצר ומר 🔥🔥🔥