כן. כאן בכלוב לסרוגין נכנס ויוצא יוצא ונכנס.
מאלה של פעם הכת הסודית של שנות 90 מהמאה ה 20. העולם ההפוך שבו הנורמות נעלמו, ואיתם ככל הנראה, כל איסור מודרני אחר.
תקופה שהתחילה במסיבות האפטר פרקטי והמשיך לבניין הטורקי הישן שנסגר ונפתח מחדש. כזה אני והיום כבר פחות סוג של אבולוציה של הכלוב מהתפוז.
כאן זאת הפינה שלי ושל עצמי לשעות זיכרונות מחשבות רגעים כאלה ואחרים.
נקודות זמן סמנים של החיים. פה מצאתי לי פינה . לפרוק לגלות להכיר- עבר הווה עתיד.
כן. עולם פרטי. מערכתאקולוגית ללא הפרת איזון, מקום בו הטבע חודר את האפלה מגלה את הפראי והיופי בקווים מטושטשים. צבעים כהים וחמים אורות עמומים כמו לילה ערפילי ואפל שאין לו סוף.
עולם של אני ואת וכל העולם צופה מסביב.
השנים לימדו אותי שזה הולך ונהיה יותר עוצמתי ומענג ככה... ארוך, ולא זיון חולף.
לא חלש מדי. לא חזק מדי.
בדיוק במתח הנכון. טיפה אחר טיפה…
כמו פאזל. מתחילים במסגרת בקצוות. ואז ממלאים את המסגרת פורצים את הגבולות.
חלק ועוד חלק מהתמונה הגדולה.
משתעשע לי באופק האפל שנראה כמעט עד אין סוף.
רוח קלילה מלטפת לבן אפור חזה.
אדום יבש, אדמה שירז בניחוח עוצמתי.
איתי בגינה.
שחור קצר ומר🔥🔥🔥
