מתים רק פעם אחת…

הרגע הזה שבו מלטף ובועל אותך מאחור 

ואת עם ראש מורם גב זקוף

סוסה אצילית ליידי אחת 

תמיד ישרה לא כפופה 

הרגע הזה בו קולות עולים נשמעים 

אנחות גניחות הברות לא ברורות 

מול החלון הגדול 

הרגע הזה של תנועה אחת חזקה 

היד נשלחת לאחור לחיבור שבני לבינך 

בו הפיטמה מתקשה במפגש של הריצפה  הקרה 

המגע של העור בין הקור וחום

מתעורר כמו ניצוץ מתלקח 

פיטמה שמתנגדת לקור מתקשחת 

חיבור שמפגיש בין

העונג - הצורך- הכאב 

צו של החיים

בוקר אור 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥