לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתים רק פעם אחת…

לפני יום. 23 בנובמבר 2024 בשעה 7:30

את לא יכולה להתרחק ממני, אם כבר לברוח, אז לנסות לברוח לארץ רחוקה.

להסתיר !? לשקר!? את מהותך מעצמך את כבר שם כולך. 

ובגשם שמתקרב ובקור המרעיד אתבע את מקומי עמוק בתוכך, עם הדבר היפה שלך. 

למגרש המשחקים של החיים.

העוקץ שלי העור שלך, טבילה של כאב 

הנסיעה שלי, מדבר בתוך המוזיקה שלך והמוזה שלי

 

לשון שופעת בתוך הנשימה שלך.

המקצבים ההיפנוטיים של הטעם של הצלילים שעולים

 

לוח המקשים… מנגינה... מיתרים...

 

להרפות מהדברים הקטנים, לפרוט עמוק לתוכך.

הבלוז שלי משם...

הרשי לי… 

להפוך את הדף לצבוע אותך בצבעים אדומים 

לעלות בנמוכים לגבוהים

הלחש מתחיל, מצייר את הסימן

של השיניים שלי... לתוך הלחיים שלך.

ביסים של  סאונד...שלנו... מדברים...

בלשון אחרת.

בשפה אחרת 


עיניים  מסתחררות עמוק לאחור.

ציטוט לוהט שחוזר וחוזר 

הלחשים  שמתנפחים עמוק בפנים.

קול רכבת  משא על פני לחישות וגניחות


תהיה בטוח. תהיה פראי. תהיה אתה 🔥

כזה אני

 

 

שחור קצור ומר 🔥🔥🔥


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י