לפני שנה. יום שישי, 21 בפברואר 2025 בשעה 3:25
לא משנה מה קורה בעולם, זה רגע שבו החיים נוגעים.
עם המגע הזה, אני תובע אותך. כל בוקר את הופכת להיות שלי שוב.
יבבה ואז יללה נואשת, בכי שמזרים מהלב, עולה ויורד…
נוזל מהשפתיים, מטפטף מהעיניים, שוקע עמוק, רועד מבעד לכל תא בנשמה.
לחיות עמוק בבשר.
הידיעה שגורמת לה להרגיש כל כך קטנה…
מייללת לרגלי, משתוקקת לחום בין רגלי.
מתפתלת על הרצפה, גופה חשוף פגיע עטוף אסוף אל זרועותיי.
הלב פתוח, להתמסרות, מוכנה להיכנע, להישבר שוב ושוב.
זו האחת . כזו היא אישה קסם לבן, מתחת לרגליים.
תמיד רוצה עוד, שם אני פורח . מהיללה הזו אני נובט.
כשהקסם השחור נוכח רק מבחירה, כשעוצמת המשקל נתונים ניתנים, מבחירה.
למשוך אותך מטה. ובכל פעם, להרים אותך גבוה יותר.
ברגע הזה, כשאת בטוחה, חופשיה, כי ככה את גורמת לי להרגיש ולקבל.
מרגיש ונושם את הלא נודע הפנימי שבך.
שחור קצר ומר 🔥🔥🔥