no ordinary girl

כפי שניתן לראות נולדתי בהירה,מאוד בהירה.
אני דור רביעי בארץ, גדלתי ב"פריפריה" ויחד עם זאת אני נראית כאילו נחתתי הרגע ממזרח אירופה, לפעמים פונים אליי באנגלית כי חושבים שאני תיירת.
מנסים לדפוק אותי בשוק הכרמל או כשאני עוצרת מונית, נו מה לעשות..התרגלתי כבר.

אני חריגה בנוף הישראלי אני יודעת, לטוב ולרע, מעבר לכך אחרים יגידו.
לדעת שאני שונה, היה לי עוד יותר קשה כשהייתי ילדה.
ברור לכולנו ואין אחד שלא עבר את זה, שילדים מחפשים את השונה כל הזמן כשרוצים לפגוע בו.
רוב הילדים סביבי היו באמצע, שחומים לא קצת ולא מאוד, היו כמה ילדים אתיופים והיה אותי.
התגובות כלפיי היו החל מ- "יא לבנה לכי תשתזפי".
הידרדרו ל"איכס יא לבנה מגעילה מה את חולה במשהו ?" "מה יש לך שאת כזאת לבנה"? 

גם היום מדי פעם אני שומעת תגובות כאלו, לא אשקר שזה לא מחזיר אותי לתחושות לא נעימות משנים עברו.
השלמתי עם מי שאני, סביר להניח שאקזוטית בצבע מוקה לא אהיה בגלגול הזה, (ולכן אני מפילה את זה על בעלי לעתיד שיסדר לי ילדים עם צבע, אני מודה).
זה בסדר לא להימשך למישהו בגלל המראה החיצוני וזה בסדר גם להגיד את זה ובצורה מכובדת, אבל לפזר אמרות מפגרות כאלו כמו שציינתי למעלה, כן, תתפלאו אבל יש גם מבוגרים שמוציאים שטויות כאלו מהפה, ונדמה להם שכאילו אני יכולה לקום מחר בבוקר ולשנות את זה, דיי שחררו ממני את כל הסתומים האלה.

כל אחד נולד עם מה שהוא נולד,עם הפנים הגוף והצבע שהוא קיבל ומי שיאהב את הצבע שלי ידע לסדר לי שמשייה בים ולמרוח לי את הגב בקרם הגנה כל שעתיים. Take it or leave it.

למי שעשה בשבילי מנוי,

אני לא יודעת מי את/ה

אבל תודה רבה ⚘

אשמח לקבל פנייה בפרטי מהנדיב/ה.

שבת שלום לכולם :)

כל מה שאני רוצה זה זיון על הנדנדת סוס

וואו כמה בא לי ....

סשן עם התולעת החדשה

חילופי זוגות

ולטאבו

את מי רואים ? ;)

עד לפני כשנתיים הייתי בזוגיות.
זוגיות ארוכה של 4.5 שנים.
החבר הרציני הראשון והיחיד שהיה לי (כן, זוגיות זה תחום שלא היה לי קל אף פעם), הוא היה הסקס הראשון.
כשהתחלנו לצאת הייתי ילדה במלוא מובן המילה.
גרנו יחד ועמדנו להתחתן.
עברנו הרבה, בעיקר בשנה האחרונה של הזוגיות, לאחר לבטים רבים סיימתי את הקשר, זאת הייתה אחת הבחירות הקשות והטובות ביותר שעשיתי בחיים שלי.
נפרדנו בצורה יפה ומכובדת, עד כמה שניתן, בכל זאת..פרידה זה אף פעם לא דבר נעים.
הוא בחור מקסים ומגיע לו את הטוב ביותר בשבילו.

מאז הפרידה ועד היום אני מרגישה שאני חוזרת לעצמי, היום אני הרבה יותר נאמנה לעצמי הרבה יותר עצמאית וחזקה, אבל גם עייפה ועצובה.
זאת עצבות כזאת של התבגרות והשלמה אתם מכירים את התחושה הזאת?
בסך הכל התחושה כן חיובית.
מאז הפרידה התחלתי להכיר ולחוות את המיניות שלי, כבר לא הייתי צריכה להחביא את מי שאני.
הצלחתי גם לפתח רגשות ולהתאהב.
אתמול נודע לי שהאקס שלי התחתן.
וזה עקץ אותי.
לא כי אני אוהבת אותו.
לצערי הרב, זמן לא קצר לפני הפרידה כבר לא הרגשתי רגשות רומנטיים כלפיו.
מאז הפרידה קיוויתי שהוא יימצא את בת הזוג הנכונה בשבילו.
אז למה זה עקץ אותי?
אולי כי הוא התקדם וסימן את הוי ואני עדיין מתברברת לפעמים בשטויות ?
אולי כי אני חושבת מה היה קורה אם היינו מתחתנים?

מעניין...

אני רק אניח את פה..

היום זה יום הפיצה הבינלאומי למי שלא ידע

ואני קצת יוצאת מדעתי..

כל הסגרים האלו רק עשו אותי יותר רעבה 

לכל הדברים שמשמחים אותי,

לגברים,

לאוכל.

אני נכנסת לוולט כמו שאני נכנסת לאתרי פורנו

בודקת מה מתחדש

באיזו קטגוריה

מדמיינת איך אני מכניסה לפה שלי ת'המבורגר הזה שאני רואה

איך אני תוקעת את הפיצה עמוק בגרון.

תודה לאל שהמצפון שלי עדיין עובד...

🙏😅

"לנצח נצחים תאהבו יצור מטופש עם עיניים עגולות,

אחד שיודע שתמיד ירצו אותו ולא משנה מה הוא יעשה.

זאת אהבה סודית ומוזרה, להשתגע ככה על מישהו

שיודע רק איך להיות רחוק."