על הפער בין שליטה להצלפה

אני רוצה שתרים אותי ותנשק אותי, כמו נסיכה. אני רוצה שנרוץ לים ושאני אפול ואתה תדאג שלא יאונה לי כל רע.
אני רוצה שתכאיב לכל מי שמעז לפגוע בי.
אני רוצה שתחליט, שתהיה דומיננטי ואני יודעת שזה קשה כי אני מגה דומיננטית אבל אתה ממש יכול.
אני רוצה אותך מאופק ושכלתני.
אני לא רוצה שתשרף מאהבה אליי, אלא שתאהב אותי מספיק בכדי לשמור עליי.
אני לא רוצה שתזדקק לי; אני רוצה להיות זקוקה לך!
אני רוצה שתיקח אותי לטייל, אני רוצה לצאת איתך למסעות בסתם מקומות ולהרגיש יעני הרפתקה.
אני רוצה להרגיש ספונה בזרועותיך, מוגנת ובטוחה.
אני רוצה שנדבר אל הלילה במיטה, תלטף לי את הראש ותגיד שאני הכי טובה בשבילך.
אני רוצה להסתכל על עיניך החומות, הגדולות והיפות ולהסחף.
אני רוצה שתיקח אותי לנשיקה ולהרגיש כאילו נשימתי תלויה במגע שפתיך, להצמד אליך קרוב קרוב ולהרגיש את כולך.
אני רוצה שנשחק משחקים ונעשה צחוקים ונהיה מביכים ביחד.
ששום דבר מעולם לא יהיה מאולץ, הכל בזרימה ושתוביל הכל בדרך שלך.
אל תתרגש מהלא שלי, תהפוך אותו לכן שלך.
האושר שלי אינו תלוי רק בהנאות, אלא במשמעות.
כל משמעותי כרגע היא לתת לקשר הזה לא למות.
האהבה עוד חיה ובוערת בשנינו, אך חסרים בה דברים בסיסיים שאותנו עוצרים.
אך הלהבה בי בוערת, יאללה חאלס אני פועלת, אין עוד תירוצים!