היותי בת למרוקאים היא אחת מהם.
כן, שניהם מרוקאים.
כן, אני יודעת שאני לבנה כמו קיר.
נכון, אני לא מצביעה ליכוד או מלקקת את התחת של ביבי (אני גם לא הולכת לבלפור או שמאלנית, אין לי את הגיל, הניסיון והרצון לפתח איזושהי עמדה פוליטית).
וואלה אני לא אגרסיבית (לרוב) או בוטה.
אני לא עושה בנייה ומעולם לא עשיתי החלקה, לא עפה על טלנובלות, אני דווקא חנונית שהייתה לה תקופת גיימינג ואנימה.
אבל אני חוגגת מימונה, מכירה את הקללות, את המאכלים והמסורת.
יש לנו אחלה סיפור עלייה מפז ומרקש, למרות שסבא לא עבד אצל המלך (הם כן חיו בצרפת תקופה).
אצלי בבית אשכנזי ותימני זאת קללה (אבל ההורים שלי לעולם לא יודו בכך, תכלס גם אני לא).
שונאת חינות אבל אוהבת את התלבושות.
חתונה מעיקה של 700 איש שכולם משפחה ובני דודים עם נשיקות מזויפות, זה דבר חודשי ואפילו שבועי בתקופות מסוימות.
אבל אני גם חננה מלומדת, עם אייקיו 140, משחקת D&D שיצאה באופן אקסקלוסיבי עם רוסים תקופה (אבל מתחרמנת על ערבים).
וזו לא פאקינג סתירה!
אפשר גם וגם.
אז באיזו חוצפה באים אליי כ''כ הרבה אנשים שהקשר היחיד שלהם למרוקו היה קוסקוס ומעזים לבטל את התרבות שלי, את המשפחה שלי, את האמונה שלי??
עוד יותר גרוע מזה, אלה שמנסים להוציא מזה מחמאה.
"אה לא את פשוט מנומסת ומחונכת, לא חשבתי שאת מזרחית."
יאללה גם כן, כל מי שטוען שמזרחים לא מנומסים, צריך לראות את קו 11 ב7 בבוקר מאזור התעשייה לט''ו ולהבין שחוסר נימוס הוא דבר שממש לא אקסקלוסיבי לנו.
עכשיו בחייאת, תעבירו לי ספינג'. (אל תשכחו להוסיף ערק לבצק זה עושה אותו קליל יותר)
ולכל מי שהולך לומר לי עכשיו שאני לא צריכה לשים זין על אף אחד והדעה שלי הכי חשובה, מעריכה את זה נורא, אבל חאלס.
אפילו מאסלו אמר שאחד מהצרכים הכי בסיסיים של בני אדם הוא הכרה והערכה.