על הפער בין שליטה להצלפה

"מה זאת אומרת, אתה משעמם? אתה מעניין אותי."

שאלתי אותו בקול תמוה. 

"נו סטנדרטי כזה."

עדיין לא הבנתי מה הוא רוצה ממני. 

"אבל אין קשר בין הדברים."

הויכוח הזה קרה עוד כמה פעמים, אבל לא הצלחתי להבין, מה זה להיות משעמם. 

תמיד מצאתי מה לשאול, מה לשמוע. 

רצים לי אלף דברים שאני רוצה לדעת, ללמוד ולחקור וזה תמיד היה כך, מול כל אחת. 

מעולם לא פגשתי אדם ששעמם אותי מעצם היותו, רק כאלו שלא הרגשתי בנוח לחוות אותם ולהתעניין בהם כי הם לא רצו לענות. 

ואתה, פשוט ישבת שם, מוכן לדבר באמת על הכול, לענות על כול שאלה וגם תמיד לחשוב רגע כדי לתת תשובה טובה. 

אני לא חושבת שאתה משעמם, נראה לי שפשוט לא שואלים אותך מספיק את השאלה הנכונה.