אני מרגישה שכל התוכן שצרכתי, ואני מדברת הרבה מעבר למדיה חברתית: ספרים, סדרות, סרטים, הכול, הראו לי דבר אחד לגביי גברים: תבשלי, תנקי ותני לו לזיין אותך והוא מבסוט.
ואמרתי אה וואלק, קל, אני טובה בכל השלושה האלה, אז אם אני אתן לו את זה הוא ייתן לי את מה שאני רוצה? לקחתי.
אבל לא, בהרבה מהמקרים זה לא היה ככה. הם רצו לשוחח באמת, הם רצו שיקשיבו להם. הפתרון שלהם ליום רע לא הייתה מציצה, אלא שאני אהיה שם בשבילם. ואם הם מספרים לי על היום הרע שלהם ואני באה לרדת להם על אף שאני לא חרמנית, הם יעצרו אותי, פשוט כי מה הקשר עכשיו סקס עופרי אני רוצה חיבוק.
או שהוא סתם לא במוד, כי היה לו יום רע.
אני לא רוצה להתחיל בכלל לדבר כמה נזק נעשה לנשים בתדמית הציבורית, אבל רגע במבט לגברים: מציגים אתכם כחיות אדם.
יצורים שרואים בך חור לשימושם ותרווד לפנקייק שלהם.
עכשיו בתור מישהי שהפטיש שלה זה החפצה, הייתי ממש בעד! אבל איכשהו כשאשכרה הצעתי את זה, ככה כמו שזה, הם ממש לא נשארו. נעלמו, התפיידו.
זה תמיד היה אלה שהתייחסתי אליהם כשווי ערך, כבני אדם, שנתתי להם מענה רגשי ודרשתי מהם במקביל, הערכה, אהבה, דאגה, יחס, שנשארו. אלה שקיבלו את מה שהמדיה אמרה לי לתת, לכאורה, הלכו לחפש מישהי שאשכרה תחזיק אותם קצר.
אז אני מרחמת על כל הנערות הצעירות, שמאמינות לפיק מי, לאנדרו טייטים, לתגובות של גברים אקראיים ברשת שרואים מישהי בלונדינית אומרת שהיא תמיד תמצוץ לגבר שלה והתגובה שלהם זה "את תהפכי את בעלך למאושר", והן יהיו מבולבלות כשינטשו אותם, כשהן יתנהגו בדיוק ככה.
אל תוותרו על עצמכן ועל הגבולות שלכן חברות יקרות שלי. וגברים יקרים? אתם לא קופים, אל תעשו מעצמכם את כאלה.