תכלס, אתה בלתי נסבל.
קראת לי מיוחדת על אף מחאותיי הרבות.
אז האמנתי לך, קיוויתי.
אך שמתי לב שאתה בכלל לא טורח להתעניין בי או לתקשר איתי ועד שכן, גם אז אני מבינה שאולי היה עדיף שלא תדבר.
מתסכל אותי הסרט הזה שאתה חי בו, שאתה לא נעזר באף אחד ושום דבר.
בסופו של יום, יש לך הכנסה פאסיבית מהדירה שהם קנו לך ואתה משתמש במכונית שלהם, העיקר "חשוב לי לעשות את הכסף שלי בעצמי."
אך הכי גרוע מבין כולם הוא הצורך שלך להקטין אותי על אף שהתאמצתי נורא לגרום לך להרגיש גדול ומדהים.
הלוואי שהיית מקטין אותי רק במיטה, שגם שם אתה לא משהו.
אולי היית צריך להרחיב ביולוגיה במקום מחשבים ואז הייתי מגלה איפה הדגדגן נמצא.
אז למה לעזאזל, אני מוצאת את עצמי רק גומרת מהמחשבה על אותו ערב גשום במיטתך.
בכלל לא נגעת בי, רק העברת יד על גרביון הרשת שלי,
כה קרוב לתחתוניי הרטובים ובמילים שקטות
כישפת אותי להיות שלך.