כבר כמה זמן אני מסתובב עם איזו תחושה כזו מוזרה.
תחושה שמשהו לא בסדר, לא ממש נכון, לא מסתדר כמו שהכרתי אותו.
לפני כמה זמן התחלתי להבין למה. פתאום כולם נראו לי הרבה יותר בדסמ-פרנדלי. פתאום להיות בדסמי לא נראה כל כך מוקצה, אולי אפילו לא משהו שצריך כל-כך להסתיר. ותהיתי לעצמי איך במדינה שלי, שבה סובלנות והקשבה הם כבר מזמן אפילו לא בגדר המלצה, נערות נרצחות על רקע "כבוד המשפחה", הומואים מדממים בברנוער ועוד מרעין בישין- פתאום זה לא כל כך נורא להיות בדסמי.
אתמול הייתי בכנס המנהלים של תפוז. ניגשתי לשולחן תגיות-השם, קטפתי ממנו את התגית "A לון, מנהל פורום יחסי שליטה BDSM" והלכתי לחפש מכרים.
והיה נדמה לי שאני מקבל מבטים מוזרים. חשבתי שזה רק אני, אבל גם אישתי-הצמודה העירה על העניין הזה, שמסתכלים עלינו... אפעס... קצת מוזר (והתלבשנו כמו ליציאה לסרט, לא כמו יציאה לדאנג'ן)
ואז עמדנו בתור למזון-כלשהו, והבנתי.
מאחורי עמד זוג והתלחשש "ראית...ראית... זה אלו מהבדסמ...."
זה כנראה אני, שמקיף את עצמו באנשים שהם בדסמ-פרנדלי.
אפשר להירגע. העולם נורמלי, אני סוטה.
הכל בסדר.
לפני 12 שנים. 18 במרץ 2012 בשעה 14:58