לפני 12 שנים. 13 בפברואר 2012 בשעה 8:10
עכשיו, בדיוק, בשניה אחת.
השניה לפני שהכל מתחיל, ובעצם שניה לפני שהיתר נגמר
השניה הזו שלפניה את ה"בחוץ", ואחריה את בפנים, כל כך בפנים.
השניה שההבעה בפנים שלך מתחלפת מחיוך של ציפיה, להנאה של הגשמה
שניה שבה את מפסיקה למרוד, ומתחילה להתמסר
שניה אחת, בה השרירים שלך דרוכים ורפויים בו זמנית
שניה לפני הרעש של מפגש היד באחורייך
השריקה של השוט
של קול הנפץ של הסטירה
של היד המונחת על צוארך, האוחזת בשערך
שניה, שבה החוץ והפנים מתערבבים במין יין וינג מטורף ומעורבל
שניה לפני שאת עוצמת עיניים ומתמכרת לעונג, לכאב, לחום- שאת כל כך מתגעגעת אליהם
שניה אחת.