כשהיא קנתה אותו , בסייל של סוף השנה שעברה, הוא היה עוד אחד מהבגדים שקונים כדי שיהיה לשנה הבאה כי המחירים נורא זולים וכאלה.
סריג פשוט מצמר אפרפר שהדגיש וטשטש בדיוק מה שהיא אהבה להדגיש ולטשטש
ועכשיו היא בדרך אליו, והסריג עוטף אותה. האורות קצת יותר בוהקים והריח של הגשם שהיה מדגדג לה באף. וגם הסריג. טיפונת מגרד וקצת לא נוח.
מה זה ההוראה המטומטמת הזו- מי מבקש מהנשלטת שלו לבוא עם סריג? כבר היו לה כלמיני הוראות משולטים- עם תחתונים, בלי תחתונים, עקבים, ביריות, חזיות וכלמיני כאלה. אבל סריג? ועוד עם ההוראה המטומטמת הזו לא ללבוש שום דבר מתחתיו. עכשיו כל העור שלה כאילו טיפה מגרד, משהו כזה- בגבול העליון של הגירוד. מה זה הפטיש המוזר הזה לסריגים?
בדרך חזרה הביתה, כשהפטמות המגורות והאדומות שלה השתפשפו בצמר, והסריג הזכיר לה בדיוק כל נגיעה של זנב השוט בה- היא הבינה. והיא ידעה שהוא יודע בדיוק מה היא מרגישה עכשיו, ומחייך. וגם היא
