לק"י

אז נפלתי ונכנסתי לאתר.

אחרי תקופה שכבר לא, כי אני ב"ה משתדל להתחזק לאחרונה. במקרה נפלתי על שני פורומים בנושא הקרוב לליבי שצצו בראש הרשימה. אף פעם לא ניסחתי מסודר בכתב את תורתי אחרי העיסוק הקדחני שלי בנושא הרגיש בעבר, וחשתי הזדמנות לפרוק, אז נו, הנה גם פה... 

https://thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=44398

"" אני יודעת שכבר היו פה שרשורים של "מי דתי כאן?" אבל התהייה שלי מעט שונה.
האם יש כאן חברים על הספקטרום הדתי שמצליחים לשלב את זה בהצלחה עם בדס"מ?
כלומר, שהחלק הזה בחייהם אינו "בארון" מבחינתם? שזה לא מרגיש להם סותר? ""

בתור דתי, מייסד מאנצ' דתיים, אך צעיר ו(לצערי) עדיין רווק, חקרתי לא מעט את הנושא. מסקנותיי ודרך חיי:

האידיאלים מעט סותרים זה את זה, ולענ"ד נקודת הזהב של בסדמים דתיים אינה לצאת מהמרתף (ארון), אלא שגם הם וגם בן או בת הזוג שלהם - יהיו איתם שם. בסופו של דבר המיניות בציבור הדתי היא ארון, ולצאת מהארון (בדרך כלל, בהקשרים סתמיים ובשפה לא ראויה) זה רע.

היהדות היא ההפך מפוריטנית, היא מקדשת מאד את המין. עד כדי כך שהמין הוא לא "ארון" אלא חדר כל כך נעלה ומדהים ונפלא, שרק לזוג יש יכולת לגשת אליו ולגעת בו.

עכשיו פרקטית, בנוגע לבדס"מ המסקנות שלי הן כך:

א. אמונה. חילונים אולי יראו את זה תמוה, אבל אדם מאמין יודע בתוכו שהקב"ה דואג לו, ושכשהוא ימצא את בחירת ליבו - בבוא העת היא תכיל ותשלים את הפטישים והקינקים שלו.
אפשר להוסיף לזה גם הרבה תפילה, היא לא תשוב ריקם אם נכוון נכון ואם זה באמת מעומק הלב וצורך מהותי.

ב. כאשר אדם מגיע לשלב של זוגיות כחתונה - הוא יודע שהוא יצטרך להתפשר. לא משנה על מה, יהיו פשרות... בין אם זה איפה לגור, עם מי להתראות בערך, מי תהא חמותו וזה יכול להיות גם להגשים פחות פנטזיות במיטה. האידיאל הוא לבנות את הזוגיות בנישואין, ולצורך כך אנו מתחילים עם הבחירה במישהי שיש בה כמה שיותר טוב. על השאר נתפשר/נבנה בהמשך.

אלו שתי הנקודות העיקריות.
יש דתיים מעטים לדעתי שמצליחים להעלות את הנושא לפני החתונה ולהשאר יחד. זה מאיים ומחשיש למישהי שרוב הסיכויים היא ונילית, או שפטישיה לא תואמים לשלך...

עלי לזכור כדתי מאמין שהדרכים - הבדסמ בראי החילוני הכללי והיהדות, אינם הולכים יחד.
הדרך היחידה והכי טובה היא לבחור מסלול אחד - או לצאת בשאלה בשביל הבדסמ החיצוני, או להיות דתי, להאמין, להנשא, אולי להתפשר קצת, ולהרים את הבדס"מ ככלי קדוש בשביל המטרה הכי חשובה.

מסלולי זיגזג למיניהם רוקנו ועייפו לי את הנפש...
בחרתי בסוף בדת, ואת החשבון הזה שפתחתי לפני... שלוש שנים? אני כמעט לא בודק. אולי בעיתות חולשה.. אבל נחמד לי שה' זימן לי לפרוק כאן מהידע שלי בדיוק עכשיו כשיש פורום רלוונטי.
אוסיף ואומר שכל מה שחפרתי קשות לעיל, זו דעתי. הדתיות היא ספקטרום, וכל אדם במסלול שלו מול אלוקים ולכן אל לי לשפוט דתיים אחרים כאן או בכל מקום, לפחות פורמלית.

ברכת אושר במסלול החיים שלנו ושבת שלום✨