בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כל מה שתלוי מתייבש ונופל

על עצמי, על פנטזיות, חינוך וכל מה שעולה בראש
לפני שנה. 11 בנובמבר 2023 בשעה 12:22

נסענו לצימר, 

רק שנינו, אף אחד לא ידע,

הכל התחיל מאתגר, המשימה היומית, רעיון שהעליתי לפני שנים כבר.

אמרה שהיא רוצה לנסות.

אז המשימה היומית היא להיות בצימר, וכל עוד אנחנו שם, היא לא לובשת שום דבר על גופה. לא משנה מה קורה.

 

היא השיבה בחיוב לאתגר. 

הגענו לצימר שהזמנתי, שילמתי מראש, נכנסו. אני מסתכל עליה בעיני דורש.

והיא הלישה ממנה את כל בגדיה.

 

ואני התיישבתי מולה. במבט זדוני. 

היא המשיכה לעמוד, והסתכלה עליי כלא מבינה מה קורה, במן מבט שואל.

תסתובבי, אני הוריתי לה. שאראה את כל הצדדים.

ידיים מאחורה אני פוקד. לאחר מכן פוקד להרים את הידיים.

ואני , במבטים חוקרים , מסתכל על גופה שמסתובב עכשיו כמו שיפוד שווארמה שמתבשל מכל הצדדים.... כדי שיהיה רך.

 

דפיקה  בדלת, לא לזוז אני פוקד, אני פותח את הדלת, בעל הבית רצה לפנק בתה ועוגה.

מסתכל על הנעשה ומחייך, ואני נותן בוא מבט עונש של בן אדם מה אתה נדחף לנו עכשיו. אומר תודה וסוגר את הדלת.

 

היא נהייתה אדומה.....

 

אני מסתכל עליה, ונותן לה ספנק לישבן, כעונש על היותה ביישנית, שכן לא עמדה בתנאי האתגר, לא משנה מה יהיה... היא ארומה ונשארת מוצקה, ולא אדומה.

 

תתחילי לספור , 

ספנק , 1 אדוני

ספנק, 2 אדוני,

ספנק, 3 אדוני,

 

4, הטל פגז....

5, הטל פגז...

 

התעוררתי משינה במילואים בשטח, 

ליד התותחנים בזמן הפגזה מהצד שלנו לצד השני.

לילה ארוך.... ומלא זימה עקב חוסר שינה....

 

מה האתגר היומי שלכם?

לפני שנה. 7 בנובמבר 2023 בשעה 4:51

השקט:

אני שלא שותה קפה, מצאתי את עצמי הבוקר, עם הקפה ביד, במרפסת שלי בבית, עם בוקסר בלבד.....

יושב בשעת בוקר מוקדמת, מסתכל על הבוקר השקט שמולי, המשתרע על נוף של גבעות ובתים, ואומר לעצמי בציניות - אילו רק היה לי שקט כזה בשלושת השבועות האחרונים.

 

הזימה:

השקט הזה הוא מרגיע, רוגע שאפשר אולי להרגיש על מרפסת כזו בבוקר שקט שכזה , הוא רק לאחר סקס טוב. מכירים את זה? 

ההתרגשות שלפני, הנשימות המרעישות בדפיקות לב כשהדם זורם והזין עומד, המגע, הנשיקות, הפמפום המטורף, האנחות, ולאחר מכן....

השקט... הרוגע הזה, שרוצים שיהיה אינסופי, שמגיע לאחר התרוקנות, התרוקנות פיזית, אבל גם שגורם להתרוקנות המחשבות, המוח ריק באותו רגע, כל הדאגות עפות.

 

הדאגה:

שזה לא יחזור שוב לעולם....

 

לפני שנה. 6 בנובמבר 2023 בשעה 9:28

כן, אני בדרך כלל מלא שליטה בחיי, מנהל את היום יום, אנשים, תהליכים, מצבים.

גם שולט על נשלטות , באם יוצא להכיר מישהי רצינית שבאמת רוצה להישלט, פיזית, מנטלית, ומה שביניהם.

 

עכשיו במלחמה, איבדתי זאת לגמרי, איבדתי שליטה, כולנו. סשן אחד גדול ועם הרבה ווזלין. ומקווה שעכשיו בתקופה האחרונה לפחות נצליח לסובב (עם דילדו) את המצב הזה.

בלי קשר למצב המלחמה בחזית, ההרגשה שלי בדמיוני דברים אחרים ממה שהיו לפני המלחמה.

 

פתאום בא לי להרגיש דברים אחרים, עליהם כתבתי בפוסטים נוספים, אבל אלו דברים בקטנות של הרגשה שלא בשליטתי.

בא לי שמישהי תטייל לי עם הידיים וציפורניים עליי.

אתם מכירים את זה שכשמורידים לך את התחתונים, יש את הפס הזה שתופס את המותניים? פתאום בא לי להרגיש שמישהי מתרכזת דווקא שם, כאשר היא מוריד לי את התחתונים, אבל לאט, מעביר אצבע סביב אותו פס בתחתון, מתגרה בלחכך את העור של האצבע שלה עם עור המותן שלי, בין הגומי למותן. מטיילת שם ומגבירה לי את החושים...

 

בא לי להרגיש את הגבול בין הריגוש המתון הזה עם מישהי ברגעים הראשונים והקטנים כאשר אנו מתגרים אחד בשניה, לבין הפמפום האגרסיבי שמגיע אחר כך, לקשירות, לספנקים שאני כל כך מתגעגע אליהם,  ולשמוע אותי שואל אם היית ילדה טובה ולקבל תשובה כאשר סופרים כל תפיחה על הישבן האדום.....

 

בא לי להרגיש כמו איזה כלב מיוחם (למרות שאני מרגיש מיוחם כבר זה זמן רב), ולזיין כל דבר שבך, את הישבן, את הדגדגן, את הפה, את השדיים, וגם את היד - פשוט תקבלי פקודה ללפף לי את הזין עם היד שלך, ואני כבר אעשה את שאר העבודה.....

 

בא לי להתבזות מולך, בלי שתשפטי, ולומר כל מה שבא לי מהמוח המיוחם שלי, שרק מחפש מפלט, ופליטה....

 

רוצה לשלוט, ולאבד שליטה בך.....

לפני שנה. 5 בנובמבר 2023 בשעה 8:55

בחלומי:

באתי הביתה , מצאתי אותך בחדר המיטות, 

שוכבת פעורה עם רגליים פתוחות, והכל חשוף וגלוי....

גופך האלוהי קורא אליי,

את תופחת על המיטה עם היד פעמיים, מסמנת לי לבוא.

תתפשט אדוני, את אומרת.

אני רוצה את כולך שלי אבא'לה , את מוסיפה.

מוריד הכל, לאט לאט (כדי לעצבן אותך).

ואת מסמנת לי לשכב עם הגב עלייך, 

הישבן שלי בין רגלייך, וגופי מתמתח עלייך.

ואת מתחילה לעסות את החזה שלי, לוחשת מילים מגרות,

ידייך עוברת לאט לאט לבטני, עולה ויורדת כדי לגרות....

יד אחת עוברת לאיברי, יד אחרת נשלחת מתחת דרך הביצים לחור ישבני,

ואת הופכת למכונת עיסוי משומנת רק בשבילי.

עושה קולות של גניחה, הכל כדי להרגיש את הגמירה, לא רק גמירה נוזלית, אלה את נשימותיי, גניחותיי ורעידות גופי.

הכל כדי להקל, להשכיח את המראות הקשים, העייפות והלחץ..... 

הרעידות מגיעות אליי, 

ואני מרגיש את רעידות הטנק, והמקלע שלא נח, הכל יוצא החוצה.

את הצעקות, והמראות והפיצוצים....

 

במציאות: 

אני קם מזיע במיטה לבדי,

שקט של מוות מסביבי,

ואני מתחיל לבכות בלי שליטה,

על התקופה שהייתה....

התפרקות של כמה דקות,

מנגב את הדמעות, הולך להכין איזה תה מרגיע,

תיכף מתלבש ויוצא בחזרה לשטח....

 

 

התפרקות....!

לפני שנה. 2 בנובמבר 2023 בשעה 6:56

אז סוף סוף, קצת בבית. 

לא להתלהב יותר מידי, אני חוזר בחזרה לעוד כמה ימים. בכל זאת אחרי כמעט חודש, צריך שניה אחת טיפה נשימה כדי להצליח להמשיך....

 

הגעתי הביתה, לבית ריק, חשוך, שקט. 

מצד אחד, הייתי צריך רגע את השקט הזה. מצד שני.... לבד....

 

אני תוהה בכלל אם לכתוב את הדברים האלה ככה, לזרוק את המחשבות שלי שהן כרגע לא בדיוק סקס אפיל..... למי תהיה הסבלנות לקרוא את הדברים האלה.

צחקתי לעצמי על כל מחשבות הזימה שהיו לי, ועדיין.... עם או בלי התפרקות.....

 

בכל כל נושא האוננות, הגמירה והסקס פשוט לא יצאו לי מהראש.

אז קודם כל קהל יקר, התנצלותי על התנהגותי בתקופה האחרונה. צריך גם לדעת מתי די.

 

וכן, אני מאוד אוהב לגמור, אבל הדרך חשובה יותר כדי להגיע לשם..... והזיקוקים יהיו משובחים עוד יותר כאשר זה יקרה.

 

שלא תבינו לא נכון, הרבה מסיפורי כאן, מחשבותי ופנטזיותיי הן אמיתיות לחלוטין בכוונה שלהן. אך צריך את אותה אחת ומיוחדת כדי שארצה והיא תרצה לממשם.

זאת זאת שאני צריך שתדחוף גם היא כדי שאדע שהטרף רוצה להיטרף....

 

ובכל זאת אאחל לנו שקט שלווה ושיפסיקו לרדוף אותנו. ובעוד יש לנו מדינה - אנחנו צריכים לשמור עליה מכל משמר ,כי באמת אין לי ארץ אחרת.....

ולא ניתן לאף אחד לקחת אותה מאיתנו.

 

לפני שנה. 31 באוקטובר 2023 בשעה 4:54

חוזר מפעילות של מספר ימים, התנזרות לא רק מדברים מעונגים אלה גם מתקשורת.... 

אני כותב את זה עכשיו מביט בזריחה , אחרי לילות בלי שינה (אז תסלחו לי על השפה הלא נאותה.... או תתענגו עליה מה שתרצו).

 

 יממה לאחר שהכרזתי על התנזרות מעינוגים עצמיים שגם ככה כפיתי על עצמי עקב חוסרים כדי לנסות להוריד את המחשבות הזימה והניסיונות אפילו להבין למה ומדוע, ובכלל יותר להתרכז במה שאני אמור לעשות ועושה במלחמה שכפו עלינו, 

 

יצרה איתי כאן קשר אנונימית, ורצתה לעזור למאמץ המלחמתי. 

וגמרה סופית את התוכניות שלי וההתנזרות.... וגם אותי....

 

בדיוק כמו הנשים שרוצות לעזור לחיילים לכבס את הבגדים והמדים שלהם כדי להקל, סרטונים התעופפו בטלגרם ישירות אליי ממנה,

דחיפת אצבעות, שדיים גלויות, וגם גירויי מראה ואוננות מול המצלמה, סקסית שאי אפשר לתאר, והריר שיצא לי מהפה.

האצבע שנדחפת עמוק למקום הדרומי שלך, מלא במיצייך על האצבעות - ואת מדגישה זאת לאט לאט......

 

איננו מכירים. מעולם לא התראינו. ועד עכשיו אנו לא ראינו אחד את השני. לא פנים, לא שמות. החלפה חד צדדים של אברי גופה.... 

 

כל שרירי, מהקדמי ועד האחורי התעוררו ללא שליטה,

התכתבנו קצת , והיא עזרה לגופי , בלי לגעת, אלה רק להראות, כמה כואב גם לה המצב, והרצון להרים לי את המורל - שבהחלט התרומם פיזית אלעל.

 

בלי להתאפק ובלי שליטה, נכנסתי לשירותי הבסיס, ורוקנתי את עצמי ברמות שאגה. 

 

אז תודה לך אנונימית, המון תודה על העזרה. 

 

מצד אחד תודה, מצד שני טוב שלא היית לידי באותו רגע, כנראה שהייתי מואשם באונס באותו רגע, 

 

אחרי 3 שבועות ללא סיפוק עצמי, הגיעה שאגת האריה......

 

וזה בזכותך/אשמתך.

 

תודה על המאמץ המלחמתי....

לפני שנה. 28 באוקטובר 2023 בשעה 6:58

עוד לילה של שינה לא עמוקה, עוד לילה של אימונים, כאשר כבר חלק מהחברים שם בפנים בדרום.

לא לא מדובר בחדירה מינית, אלה אם כבר בהשוואה זאת חדירה ווזלינית.

ואני באיזה חור אחר במדינתנו, מתכוננים במקרה ש....

 

עוד בוקר שאני קם תפוס, ללא הרבה שינה, הרבה מחשבות.

מרוקן מרוב חרמנות, ולא , זה היום ה22 של התאפקות......

 

גזרתי על עצמי שעד תום המלחמה, לא תהיה התרוקנות ידנית, אלה אם אמצע מתנדבת לחייל הבודד....

זה לא בגלל לנסות כאן למצוא חן בעיניי אף אחד, אני כבר יודע שהסיכויים לכך נמוכים גם ככה שמישהי באמת תפנה, וזה גם קצת פתטי.

אבל אני מרשה לעצמי לכתוב כאן ואם כבר מדברים על התרוקנות, לפחות לרוקן את מחשבותיי במקלדת (הוירטואלית של הטלפון)...... מסתכל שאף אחד לא רואה אותי כותב מילים אלו....

 

אבל זה סוג של הזדהות. הזדהות בקושי המצב של ההרוגים, הפצועים והחטופים.

אבל גם הזדהות על המצב הנפשי של הנמצאים - חיילים שגם אם המורל גבוה, אינם יודעים מה גורלם מחר בבוקר.

הזדהות עם האנשים הבודדים שמד החרמנות שלהם עלה בדיוק כמו מד הבדידות - גם אם הם עטופים באחלה אנשים בעולם, בתוך תוכם הם בודדים.... 

הזדהות עם המצב באופן כללי. כאילו נראה (רק כאילו) שלמרות כל הצער והכאב, אסור לנו להנות בעצמינו...... שווה ערך להתרוקנות ידנית שבה אנו מענגים את עצמנו....

 

אז כן, החרמנות ומחשבות הסדום נמצאות בראשי, והרבה מזה. אך כנראה שהעינוי העצמי שגזרתי על עצמי הוא אבן דרך להכיל את המצב, להבין אותו ולהזדהות איתו.

ואולי הרצון הדמיוני שלי שמישהי תגיע עם הסוס הלבן ותציל אותי מייסורי - כי "רק ביחד ננצח"?

סוריאליסטי, ציני מצחיק/עצוב כמו מתוק/חמוץ - ככה אני מסתכל על הדברים גם אם הדבר הזה מעוות.

גם אם אני תקוע בבסיס שאני יודע שגם אם תגיע אחת כזו, היא כנראה לא תצליח לעבור את הש.ג - אלה אולי על ידי שוחד מיני?! (ציני).

 

מצחיק שאני מדבר על לתקוע את האוייב ישר בישבנו, עוד יותר מצחיק שאני ביום יום אסרטיבי, שולט, ואף בכלוב ובחיי השליטה אני מגדיר את עצמי כאחד כזה.

ובכל זאת פתאום כל מה שבא לי זה לקבל איזו אצבע בישבן, איזה רימינג טוב, דפיקה נהדרת, תוך כדי שאומרים לי שהכל בסדר ואני ילד טוב......

ואולי גם תוך כדי איזה עינוג ועינוי איבר מיני המזדקר רבות. חלק מהדימיון שמתמודד כרגע עם סוג של התנזרות....

 

המורל גבוה אין ספק, הדחקות כאן יוצאות מגדר הרגיל, הרגשת הביחד ואחד בשביל השני קיימת כמו שלא הייתה קיימת בעבר, ורוח הלחימה גדולה מאין כמוה.

 

ועדין מסיבה לא ברורה,

 

אני מרגיש לבד....

 

בוקר 22.....

 

לפני שנה. 27 באוקטובר 2023 בשעה 5:25

פוקח עיניים, מחלום שאינני זוכר את תוכנו,

אתם מכירים את זה שאתם בין שלב חלום להתעוררות, הכל כזה קצת טושטוש , ואתם בתחילה חושבים שאתם במקום מסויים , שאריות כנראה אותו חלום ששכחנו את תוכנו, ומתעוררים להיות במקום אחר?

גיליתי שאני באותו מקום בדיוק בבוקר מהבוקר שקודמו בשבועיים האחרונים - זה מה שקרה. כנראה חלמתי משהו שהזכיר לי בית, וחלמתי שאני בחדר שינה. במקום זה התעוררתי במיטת בסיס - היא שבורה אבל היא שוברת... וכל מה  שאני צריך (כרגיל), זאת מקלחת..... אני מרגיש במיוחד בשבוע האחרון שכמה שאני לא מתקלח, ובמקרה שיש מים חמים, אני עדיין מרגיע מיוזע..... מדהים.

 

אז למה אני כותב על זה אתם שואלים? כי אין לי באמת למי לפרוק, ולדעת שבסוף גם הצד השני יבין ויכיל, ותהיה לו הסבלנות לכך,

הדמיון פורה, פורץ ותמיד שם , תמיד מנקר, הצרכים הגבריים והאנושיים פורצים ונמצאים שם בדיוק בזמנים הקשים, במיוחד במצב חירום האומה.

זה לא שלא היו לי פנטזיות ורצונות גם קודם, אבל התחושות התגברו והרצון והצורך פשוט לוחצים בדיוק כמו הצורך כשאתם צריכים ללכת לשירותים. 

ואני תמיד שואל, היכן עבדו עלינו כשיצרו אותנו?! 😄 (הגברים)....

 

בדמיוני אני מדמיין קם למציצת בוקר ענפה, הולך לשירותים, ואת נכנסת כשאני יושב בהפתעה מוגמרת, עירומה, ובלי לעשות לי חשבון , מדברת איתי, מסתכלת עליי, מתכופפת אליי בזמן שאני עושה את שלי.... ולא איכפת לך, לא מעניין אותך בכלל, אלה מה שחשוב לך זה לא המסביב, מה שחשוב לך זה - אני.

 

זאת הקרבה שאני מחפש , שאני כל כך כמהה אליה. שלא משנה באיזה מצב אני, את תסתכלי אליי כאילו אני המרכז, וכל השאר נספח ולא חשוב. 

זה מה שיגרום לי להתנפל עלייך הרבה יותר, מבחינה מינית, ומבחינה אינטלקטואלית. 

 

ובינתיים הגב שלי שבור ואני צריך מסז' - בכל הגוף ..... מי מתנדבת?

לפני שנה. 26 באוקטובר 2023 בשעה 4:47

בבסיס, 

עוד יום מתחיל, השמש מבצבצת, עדיין אוויר חם ולח אך למי שנמצא וישן בחוץ המראה מבלבל של סתיו שהולך ונגמר....

אחרי לילה מפרך של אימונים והכנות שלא נגמרות, והעתיד הלא ידוע לנו.

 

כך אני חוגג לי יום הולדת, לא מאמין שאני כבר בן 42....

החברים אומרים מזל טוב, נותנים צ'פחות למפקד הזקן שלהם....

 

ואני מחייך חיוך מסכתי משהו, 

 

כי כל מה שאני רוצה זה להרגיש שאני יכול לגנוח בקול רם.

לא רק להתנשף.

 

לסוטים/סוטות מבחינכם שקוראים זאת. לגנוח לא חייבים רק כאשר מתענגים עונג של סקס, זיון וחדירה/מציצה, אלה גם סתם לגנוח גניחת רווחה מהיותי מרוצה...

אני מרגיש לפעמים מתנצל כאשר כל מה שאני רוצה להיות זה מסופק. ולצערי - עדיין לא הגעתי לשם בחיי.

 

יש כל מיני נקודות יפות כאלה - הבנות שלי לדוגמא, אור לחיי, הישגים בקריירה שלי ובדברים שעשיתי בעבר.

אך עדיין משום מה משהו עוצר אותי מלגנוח , רוצה לגנוח, רוצה מישהי שתגרום לי לגנוח.

וברור שאני רוצה לגנוח כאשר מישהי נוגעת בי וכו', אבל אני רוצה לגנוח מסיפוק עצמי - להסתכל על כל התמונה של עצמי ולגנוח מסיפוק....

 

ובינתיים, עוד עוגת ג'לי רוטטת מגיעה אליי דווקא על הבוקר , עם נר שהחברים ארגנו...... 

ואני שוב מחייך חיוך מסכתי וביישן - ויודע שאת העוגה הזו אני לא הולך לאכול לאחר שהנר ייכבה......

לפני שנה. 25 באוקטובר 2023 בשעה 11:20

לבוא הבייתה,

 

את תחכי לי שם.

 

במיטה...

 

עם זרועות פתוחות לחיבוק....

 

תנשקי לי במצח....

 

ואני , אנחת על המיטה,

 

כפי שאני....

 

עם כל הזיעה..... והמדים....

 

ואשים עלייך את הפנים....

 

ורגלייך יהיו פתוחות....

 

וארדם בין רגלייך......

 

הכי שליו שאפשר.....

 

ונשימותיי יכנסו בין רגלייך....

 

וכל עולמי שלי.....

 

זה כל מה שאני רוצה......

 

קצת נחת..... 

 

ואנחת.....