קם בבוקר ומבין למה עם ישראל חי.
עם זקפת בוקר שכזו, (ואחסוך לכם את המראה ה-קשה) ,
אפשר באמת לומר , למי יש גדול יותר.
כי עם ישראל לאור המראות, שם זין על כל המדינות,
ואחרי שיגמור את נקמתו בצורר, יבוא הביתה לסקס סוער.....
רק יחד ננצח!
קם בבוקר ומבין למה עם ישראל חי.
עם זקפת בוקר שכזו, (ואחסוך לכם את המראה ה-קשה) ,
אפשר באמת לומר , למי יש גדול יותר.
כי עם ישראל לאור המראות, שם זין על כל המדינות,
ואחרי שיגמור את נקמתו בצורר, יבוא הביתה לסקס סוער.....
רק יחד ננצח!
מי אמר שלהיות וולגרי זה תמיד דבר רע?
מי כמוני אשכנזי ממשפחה טובה , יודע לומר שנימוס זה הא' ב' שלנו.
אבל בא לי, כל כך בא לי, להוציא את האגרסיות מול מישהי שתכיל.
וכשאני אומר אגרסיות, אני לא מדבר על להרביץ, לא מדבר על אלימות - לא וולגריות וגועל מהסוג הזה....
אלה וולגריות של תאווה.
הרצון ללוש, לפמפמם, לחקור, ולהוציא את המיץ והתחושות לצד השני, למישהי שתרצה זאת.
מצד שני, גם לפרוץ חסמים מתורבתים - להגיד מה שבא לי, להשתמש בשפה בוטה , ולא להיות מנומס.
אין דרך להסביר את זה, זה בין הקלאסיות של "תמצצי לי" ל-"הייתי עושה אותך" , "על 4" , ולשמוע אותך אומרת "כן אדוני" ומחייכת.
ובכלל, לא להרגיש שאני גם מתנצל על זה.
כל אלו , הם ההיפך הגמור ממי שאני ביום יום. למרות שאני מאוד דומיננטי, ניהולי ומוביל ביום יום, אני לא וולגרי, אלה מנומס. אולי לפעמים אפילו ציני.... אבל לא אתקיף מישהי במשרד באמרה - הייתי עושה אותך . בטח בלי ההבנה שאקבל תלונה או סטירה וייתכן את שתיהן יחד- הן בצדק.
אני רוצה להרגיש את זה גם בחזרה . ברוטליות גם לכיוון שלי.
זאת אולי הדרך שאוכל להרגיש שלם ופתוח כלפי הצד השני.
וכל עולמי שלי....
נשמע מוזר? נשמע קטנוני? מה אתם אומרים? מה אתן אומרות?
הקדמה (קצת ארוכה ולמי שאין סבלנות יכול לדלג)
רבות כאן ואפילו רבים כאן מבקרים אותי על כך שאני מדבר יותר מידי על נושא של סקס.
קודם כל אני לא חושב שאני צריך להתנצל על כך. אני חושב שסקס הוא חלק מבלתי נפרד ממערכת היחסים.
שנית, אני חושב שזה חלק בלתי נפרד (למרות שיש כאלה שחושבים אחרת) ממערכת יחסי שליטה.
לא שאני מזלזל חלילה וחס באלה שרוצים/ות רק יחסים מנטליים , אבל לדעתי מנטלי הוא חלק משלים למערכת יחסים בכלל. וכל מה שהוא רק מנטלי הופך להיות אפלטוני.
זה טבעי שאנחנו כאנשי אנוש רוצים מגע, וזה חלק מאיתנו - אז למה ומדוע להתכחש לזה?
אני חושב שאווירה, וכוונות ותאום ציפיות זה דבר חשוב, אבל יותר מידי הגבלות ללא השארה למשהו פתוח - יחסום את האפשרות להתרגשות הזו המתבקשת להתנסות ולהרגשה שהצד השני פתוח לכל דבר למרות החששות - וזה אבק הכוכבים לסקס טוב, יחסים טובים וכו'....
עד כאן הצד המדעי/ההסברים וכו'....
אני צריך אותך
כן, אני צריך אותך. אני צריך אותך בשביל שתספקי אותי , כדי שאוכל לספק אותך.
האם יש כאן מישהי במרחב המקום הזה שמרגישה בדיוק כמוני?! איפה את?
זקוק למישהי שנוכל להיות ולו לרגע אחד בבועה רק של שנינו, שבה נוכל לעשות כל העולה על רוחנו.
ובדמיוני, וכתבתי על כך רבות (למי שרוצה לראות את הפוסט לפני האחרון שלי), אני צריך את זה בצורה מתורבתת וחייתי ביחד.
הנירות, האווירה, המוזיקה, התוכן של שיחה, כל הנושאים המקדימים הם דבר חשוב ( יש כאלה מנסיוני שזה דווקא מוריד להן ... תהרגו אותי).
מצד שני, אני צריך את זאת שלא מסננת. אוהבת למצוץ, אוהבת ללקק, אוהבת לחדור לכל חור, ואוהבת את האינטנסיביות הזו - קשירות, חדירות, ירידות.
מישהי שאוהבת שחוקרים לה את הגוף, תוך כדי מילים גסות, פקודות. אני צריך את החתולה הזו שהחלום שלה זה לגרום לי ויברציות בעקבות החתוליות שלה.
אני צריך מישהי שלא מעניין אותה מה יוצא ממני ומה יוצא ממנה, אחת שחילופי נוזלים זה מבורך, ולהתבוסס בגופנו זה חלום.
אני צריך מישהי שצריכה גם. שצריכה הרבה, ושלא עושה חשבון לכלום. לא מישהי ביישנית, מישהי מופשטת, מתפשטת, וכנועה.
אני צריך מישהי פתוחה, מישהי פותחת. כן, שגם אוהבת בתחת (גם שלה וגם שלי).
צריך אותך, שלא רצה למקלחת אחרי שגמרנו יחד, אלה שתרצה להמשיך להתחבק גם עם על גופה אני מרוח עם מיציי, וגם אם היא מרוחה עליי עם מיציה.
אני צריך אותך שיודעת שזרע/שפיך זאת לא מילה גסה, זאת מילה מושכת.
אני צריך אותך שיודעת שפתיחות זה נדרש כאשר אנחנו יחד.
אני צריך אותך קשורה ונקשרת, פיזית ומנטלית,
אני צריך את הגרון שלך שיכיל אותי בדיוק כמו ליבך.
אני צריך אותך....
ואני אומר , שום חמאסניק לא צריך להיות בכלא. תביאו אותם אלינו לקהילה, ואנחנו כבר נזיין להם את הצורה.
טוב, נחזור לפנטזיות?
שעת ערב מאוחרת.
הטילים והאזעקות נשמעות ברקע, בא והולך,
הטלוויזיה ממשיכה לדווח.
ואני מגיע אלייך הביתה,
דופק בדלת, נותנת חיבוק כזה שמחפש נחמה,
ואני עוטף חיבוק בחזרה,
אור נירות , ארוחה מוכנה, ואת כולך בשבילי וורודה.
מסתכלת בעיניים נוצצות, כולך נרגשת לבאות....
מתיישבים, מסתכלים אחד לשני בעיניים, חיוך זדוני ומבוייש אצל שנינו.
יושבים ואוכלים, הטלוויזיה ברקע,
מדברים על היום יום המסתכל, המלחמה הקיימת,
צוחקים ונהנים וכמעט מתנצלים שפתאום סביבנו בועה ששנינו נמצאים בתוכה, ונהנים,
כל עולמינו שלנו בלבד, ואף אחד לא יפריע לעד.
ואני מתנדב לרחוץ את כלים, ואת עוזרת לפנות את השולחן.
ואז ככה לקראת הסוף, אני מרגיש אותך מחבקת מאחור.
נצמדת אליי בזמן שהידיים שלי רטובות, ואומרת לי באוזן מילים רוטטות.
נצמדת ככה צמוד צמוד בתמימות, ומתחילה לנשק את הצוואר בהדיקות.
וככה מגרה בזמן הרחיצה.
ומתחיל בנשיקות לרדת דרומה ככה זה נראה....
ולאט לאט מרגיש את ידייך מטפלות לי במכנסיים,
ופתאום מרגיש את ידייך על התחתוני, למרות שאני נותן את תחנוניי,
וככה אני עם הזרם, למרות שהדם כבר מזמן שם בכרם.
מרגיש מישושים בזין ובבייצים, אך פרצופך כבר מזמן נמצא באחורי.
מרגיש את הבד של התחתונים יורדים, ואת לשונך חוקר את עכוזי הרוטטים.
וככה לשון מצאה את החור, נכנסת עמוק בזמן חליבת חמור
ואני ממשיך לרחוץ ונאנק, ואותי את חולבת לזרע המחנק.
ואני נאנח, ומנסה לשלוט במצב, למרות שהביצים והזין בידך כבר מזמן.
ולשונך ממשיכה באותו זמן לזיין, את החור שלי כמו חוקן, החוקר וחוקר.
וכולי רוטט וגואש ונרגש, ופתאום אני גומר בבת אחת.
ואת לא נרתעת, לא מפסיקה ולא זזה, אלה נאנחת בקולות הקולחת.
הזרע בידייך והלשון עדיין בתחת (שלי), ממשיכה אותי ללוש וללטף את גופי.
ואז ככה בסוף, אחרי שאני נרגע- אז זרעי מידייך ליקקת כל רגע.
פיך ניגר מהנקטר הלבן, ולאחר מכן אמרת תודה תמימות יתרה.
ועוד חיבוק מחבק ואוהב, כשהזין בחוץ ואת עטופה בוורודך....
מדברים כך בסלון על הא ועל דא. ואת מחכה כבר לסיבוב הבא....
וכך עבר לו לילה שלם, בסקס ליקוקים וכלים נקיים....
הנה זאת פנטזיה שהייתי רוצה לממש, אך חוסר אונים כאשר פרטנרית אין.
כנראה שאמשיך לפנטז מימושים , ככה זה כשהימים... ימים קשים.....
לא משנה כמה הם רבים מאיתנו, אנחנו חייבים להיות חכמים מהם!
לא משנה כמה הם יתפלו עלינו, אנחנו נחזיר להם בחזרה!
לא משנה כמה הם ינסו להרוג בנו, אנחנו תמיד נקום לתחיה!
בימים שחורים אלה, ובניגוד לאתר הזה שמראהו שחור, אך ליבו חם,
אנו כעם זקוקים לקצת אנחת רווחה. בימים שאנשים חווים כאב, ולא כאב של סשן או ספייס....
אנו צריך לגלות את אורך הרוח כדי להמשיך להתקיים כאן.
והראש כרגע לא עובד, והחושים חמים לאוד הידיעות. והטלוויזיה לא מפסיקה לעבוד. וכמה שאומרים שלא רוצים לראות , העיניים את כל הדמויות צדות.
ומשום מה תחושת הבדידות גוברת, כך גם חוסר אונים, והרצון למגע חם, מלטף ומרגיע , זה בדיוק מה שפתאום רוצים.
וכן, בצורה ביזארית ובלתי מוסברת, הרצון במגע מיני רק גוברת. הכאב והניורונים במוח מתרגמים את עצמם מפחד לאגרסיה - מרצון לאינוס המצב, לרצון לאנוס את הגוף של עצמינו, ואולי (בהסכמה) של מישהי שרוצה להיות שותפה לפשע, כי גם היא בודדה, וגם היא מרגישה שהלחץ הקיים והאירועים הקיימים משום מה רק מגבירים את הצורך.
משהו שאי אפשר להסביר, אלה אולי כרצון לברוח מהמציאות, ולו לרגע של כמה דקות, כדי שיהיה אוויר להמשיך להכיל את המצב.... ובלי לחשוב על ביקורת עצמית או מבחוץ.
ואם יש איפשהו במרחב הגדול מישהי שמבינה את מה שאני כותב כאן, מישהי שלא מבקרת את הכתוב, אלה מכילה אותו.
אולי יש סיכוי שגם אזכה להודעה ממנה - ולו אפילו כדי ששנינו לרגע קט נזכה לרגיעה ולבריחה לשניה מהמציאות האיומה הזו.
ולכל השאר - תיהיו חזקים, אנחנו צריכים עכשיו כולנו להיות חזקים.
היא להיות כלוא בחיבוקך.
אני לפעמים מרגיש שאני הולך לאיבוד,
בין הרצון לאהוב, לבין הרצון לקבל חום.
כן, אני מאמין שזה יכול להיות שילוב מעולה, של להיות מאוהב, לאהוב וגם לקבל חום ולתת גם חום כמובן.
אבל לעולם האמיתי קצב שונה וכוונות משלו , שכן לא תמיד נאהבים או אוהבים כדי לקבל חום, לפעמים - זה פשוט צורך.
וכן, לאחרונה מצאתי את עצמי רוצה וזקוק לצריכת מכת החום שהגוף שלי צריך.
הרצון להיות מחובק כאשר מאחורי מישהי שפשוט נצמדת כדי להעניק חום. להרגיש בישבני את יריכיה, פשוט עושה לי את זה וגורם לדמי להיות סמיך יותר, ולרוץ מהר יותר.
הרגשה כזו שבאמת יש מישהי שאיכפת לה ממך, שלא מסתכלת רק על הריבוע שלה, אלה גם מבחין בצרכים שהם לא שלה, ומתרכזת במשהו אחר - אני.
לזה בדיוק אני כמהה. ולאלה שלא מבינים , תתארו לעצמכם אולם עם מלא אנשים,
ואתם צריכים לשאת הרצאה או נאום בנושא שאתם הכי אוהבים בעולם. כל האנשים בעולם עסוקים במשהו אחר - בטלפון, בתקרה, חלקם ישנים.... הולכים וזזים....
ויש אחת, עם ניצוץ בעיניים - שמסתכלת רק עליכם , ואתם מריגישים שכל האנשים באולם הם חסרי משמעות - רק אתם מסתכלים אחד על השני.
והנושא המרתק שיוצא מפיכם, הולך בצורה אישית לאותה אחת , שסבלנות מסקרנת , מסתכלת רק עליכם.
זה בדיוק הצורך שלי, מישהי שתרצה להתרכז רק בי, לשמוע אותי, להתעניין בי, ואפילו לשתוק וסתם להביט בי ולהקשיב למה שאני אומר. ולא על ריק, אלה על באמת.
מעבר לזה , אין לי שום ידע עלייך אותה אחת שרוצה במלאכת הבנה, קשב ו- אני . והייתי רוצה לדעת עלייך הכל.....
יש הרבה כוחות סיבולת, ואני מאלה שמעריץ אנשים שמצליחים ולא משנה במה להתמיד ולהגיע לכוח סיבולת גבוה.
זה דורש סבלנות, וסיבולת לקבל בתחת לדוגמא.
זה דורש סיבולת להצליח לא לגמור למרות שאנחנו ולא משנה מאיזה צד מתים לגמור.
זה דורש סיבולת להתאפק ללכת לשירותיום
זה דורש סיבולת לסבול ספנקים, וכן תתפלאו גם לתת לאורך זמן.
זה גם דורש סיבולת להקשיב
זה דורש סיבולת להיות שם בשבילה גם כאשר אתה יודע שבאותו רגע לא צריך..... שתלמד לקח..... במשהו שעשה לא בסדר.
זה דורש סיבולת כדי להגיע לשיוויון, בגלל זה אנחנו רוצים לשלוט כי ליצור חוסר שיוויון אבל זה תמיד מדומה....
זה דורש סיבולת לשרת
זה גם דורש סיבולת גבוהה כדי לשלוט
ואני ? הסיבולת שלי זה להתאפק עד שאמצא את האחת.... ולהמשיך לכתוב כאן לחלל הרחב....
מה הסיבוולת שלכם?