לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כל מה שתלוי מתייבש ונופל

על עצמי, על פנטזיות, חינוך וכל מה שעולה בראש
לפני 3 שנים. 30 בנובמבר 2020 בשעה 13:53

אני הכי אוהב את הרגע של הלפני...

הדגדוג הזה בבטן, הסחרחורת המשכרת,

 

כן כן, תתפלאו כל זה עוד לפני שהדם מגיע לזין , זה הזמן הזה שהראש עדין עובד כמו שצריך, אבל כבר סימני אלכוהול (ללא טיפה אחת) מופיעים כסממן בגוף.

רק התחושה הזו של השל הלפני, היא היא המשכרת אותי , דפיקות הלב לפני שאני מתחיל סשן, 

 

הדלת נפתחת, ואז ..... כל הדברים הכיפים מתחילים.....

 

כמה שאני מתגעגע.....

 

להיפתח בפני מישהי שיודעת שלא יהיו מחיצות, לאף אחד לא שופט אף אחד על רצוננו. אפשר לומר הכל, אפשר לעשות הכל כל עוד מכבדים את הגבולות.... שלפעמים גם עלולים להיפרץ (בצד ששם את הגבול....)

 

מעבדת הניסויים האנושית הזו, לזה אני מתגעגע..... אפשר לנסות הכל, לטעום מהכל, ולהרגיש חופשי.

 

מי רוצה לתת לי גם את בעלות על הכנפיים?

 

שאלת ההמונים.....

 

תשוקה

ma​(נשלטת) - אתה מזקק רגעים.. כאילו יש לך יכולת של זום-אין לרזולוציה כל כך איכותית ונקיה...
נפלא!
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י