כנראה שעה מוקדמת בשבת, אז אכתוב לעצמי שטויות, אבל אלו שטויות שאני מאמין בהם.
כשכל העולם המתורבת הזה, יושב, רואה קונצרט בת"א, ומוחה כפיים
כשאנשים הולכים ללונה-פארק
כשאנשים יושבים להם במסעדות יוקרה, מתלבשים הכי צבוע שיש , ונותנים מבט מלמעלה לכל שאר ה"נתינים"
כשאנשים חווים את הקשיים שלהם ביום , הכלכליים, הביטחוניים....
אלה שנואמים נאומים.... פוליטיקלי קורקט, וגם אלה שלא....
המתורבתים, המנומסים, ואלה שנגד אלימות,
אלה שחושבים שיהיה שלום עם השכנים, ואלה שחושבים שצריך לכסח להם את הצורה.
אלה שנמנעים ללכת לא צנוע ברחוב, ואלה שמגנים את אותם אלה שלא .....
אלה שמשלמים מיסים בזמן וועד בית,
אלה שמילות זימה אפשר לומר רק בין 4 קירות וגם אז זה בשקט בשקט....
אלה ששילמו בקביעות אגרת טלוויזיה כשזה היה עוד מעוגן בחוק....
כל זה טוב ויפה, אך בואו נודה על האמת....
כולם, בלי יוצא מן הכלל, כולם וכולנו - חרמנים עד לב שמיים, מתים לסקס ולזיון, שילקקו אותנו, שימצצו לנו, שנסופק וגם נספק.....
כולנו מדמיינים בימים יבשים איך להרטיב מכל הבא ליד, ואיך להשיג זאת - כמו סמים טובים......
כולנו זיינים וזיינות, אם זה בגוף ואם זה גם זיינים/ות בשכל.....
כולנו מונעים מכך, וכולנו רוצים לשם.....
זה מקום המפלט שלנו מהיום יום.....
אה לא? זה רק אני?
נו טוב....
זדיינו!
