שהייתי רוצה פעם אחת שניפגש בבית קפה.
ככה, 2 זרים, את ואני, נגיע לרחבה ליד בית הקפה ,
נלחץ ידיים כמו אנשי עסקים שמכירים את העבודה,
ונתחיל לשבת, כמו איזה בליינד דייט עסקי - שכל מטרתו היא אחת...
סיפוק יצרים.
נשב, נדבר, על הכל.
ניצור בועה סביבנו, ולא יהיה איכפת לנו שכולם מסתכלים.
כמו שני אנשים "ערומים" כביכול, הגלויים לכולם.
מצד שני, מאוד מסתוריים , כי אף אחד לא מבין מה ומי אנחנו....
נסתכל אחד על השניה בעיניים, ויהיה מותר לנו להסתכל על הכל,
אני אסתכל לך על הצוואר, על השפתיים,
ונדמיין את עצמנו ערומים....
לאחר השיחה, ההבנה מול מי אנחנו נמצאים,
נתחלק חצי חצי בחשבון, כדי ליצור שיוויון מדומה, עם חוסר מחוייבות ונתינת חשבון,
נגיע למקום נייטרלי, ששנינו חפצים בו, גם שם נתחלק בחשבון....
ניכנס, ולא נגיד מילה,
אלה כל אחד יבין כבר את הצעד הבא,
את תתפשטי, ותיהי מוכנה על 4
אני אלטף ואחקור את גופך,
אפליק במעמקי אחורייך, ואגרה את האיזורים הרגישים,
ואז תבואי אליי ונשמי עליי את נשימותייך, ותתכרבלי כמו כלבה טובה על חלצי,
וכך נמצא אחד את השניה בידי אחד והשניה, מנוחמים אחד בשניה.
מה לעשות? שזה מה שאני רוצה?
אחת זרה, להתנחם בה ושהיא ננתחם בי כזר לה.....
אילו רק....
מה לעשות?
נגיע