כל מה שתלוי מתייבש ונופל

קם ממיטת הבסיס באוהל, מתמתח , וכל הגוף תפוס.

אני אומר לעצמי לקחת את הדברים בפרופורציות הנכונות, מכניס לעצמי קצת חכמת חיים שלאחר המלחמה הזו אשקם דברים בחיים שלי, אלו דברים קטנים, אבל חשובים.

בכל זאת קריירה יש, משפחה קצת פחות,

וסקס - אין בכלל. ואז דוחף לעצמי סטירה מוסרית שאני אעזוב כבר את נושא הסקס. הוא מפריע למהלך חיי בכל פעם שהכנסתי אותו. בכל פעם שהיית לי מחשבת זימה, מצאתי את עצמי מסובך עוד יותר - אם זה במחשבות, מיינד סט, ואם זה פיזית לאחר מכן - הסתבכתי באפשרות לזוגיות נורמלית בגלל זה.

כל פעם שיצאתי עם מישהי בגלל סקס טוב, זה נגמר במפח נפש של מישהי שלא סגורה על עצמה , פסיכית, בעיות נפשיות, וכל מיני סוגיות שמנעו ממני להמשיך עם הזוגיות הזו, או מהצד השני. יצאתי בסוף עם שיברון לב.

אז זהו, אני שם את הסקס בצד, המחשבות על זיונים, מציצות, ירידות, קשירות, צביטות, אורגזמות, משחקי זרע, והרצון להיות הכי חשוף מול מישהי כפי שאני.

הרצון ללכת פעם אחת בחיים להשתין בשירותים מול מישהי שפשוט תדבר איתי על היום יום, בלי לעשות חשבון לראות אותי משתין - נגוזה. לא צריך את זה.

אני הופך להיות נזיר. אולי זה יחזיר אותי למוטב בחיי, שכרגע בכלל מרוכזים בבסיס אחד באיזה חור, עורך אימונים לבא לבוא - וזה מה שאני צריך להתרכז בו כרגע.

בידיעה שאשוב לבית... כלשהו ריק ואתחיל את חיי מההתחלה , ללא כל המחשבות האלה בידיעה שזה מה שיעזור לי להתקדם בחיים......

מצד שני, אעבד את טעם החיים..... 

אוף צריך סקס.....

היום ה17...