אני רבות כבר כתבתי שכמו הרבה גברים, אלוהים ברא אותי עם מוח אחד וזין אחד וכמות דם שמספיקה רק לאחד מהם.
אבל בימים האחרונים, כנראה בגלל המצב, וגם בגלל המילואים, זה שאני בשטח (אומנם עדיין לא בלחימה), וגם היותי ללא פרטנרית ועוד כנראה דברים נוספים שאולי אני אפילו לא מבין ותפסתי בעצמי - ההתעסקות המוזרה בפנטזיות ובזין שלי, מגיעות למצב אבסורדי ומתסכל.
אני ביום יום אינני כזה, אחד ששולט במצב, אסרטיבי, מנהל מצבים. אבל כאן אני מרשה לעצמי רגע להתפרק ולומר , כמעט בקול גדול אך מתוסכל - שמישהי תגאל אותי מייסורי.
כבר כתבתי על כך בבלוגים אחרים- אך הרצון להוציא את האגרסיות שלי, הרצון שלי לגמור (ולא לא בצורה ידנית ועצמית), לא יוצא לי מהראש.
מפנטזיות של חליבה, אצבע בתחת, ודברים קינקיים, ועד ספנקים וקשירות , ומשחקי זרע שיוצא ממני על/לפרטנרית שלא קיימת - לא יוצאים לי מהראש.
תחושת החייתיות וה- Lust , גוררים אותי למחשבות ללא שינה.
יוצא לריצה לילית מסוכנת, קובר את מחשבותיי במעשי אימונים בבסיס, קריאת כתבות עכשוויות של מה שקורה בארצנו בשטח, ומה שקורה מחוץ למדינתנו אך ביחס לה.
כל מה שהגוף שלי רוצה וצריך, זה מגע, חיבוק, וסיפוק יצרים (לא עצמי).
מישהי שתגיד לי שזה בסדר. בדיוק כשהיא נמצא על 4 מולי ומתחתי. תתפוס לי אותו ותתעסק איתו התעסקות מיותרת....
