בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כל מה שתלוי מתייבש ונופל

על עצמי, על פנטזיות, חינוך וכל מה שעולה בראש
לפני 7 שנים. 27 בנובמבר 2016 בשעה 9:53

יש הרבה מחשבות ביצירה שלנו. כן כן, אני רואה בבדסמ קודם כל יצירה.

 

שהרי חיי היום יום מביאים אותנו למשהו שיגרתי, ובדסמ מבחינתי הוא גם סוג של בריחה. זה לא אומר שזה לא חלק מהחיים וחלק מהלצות יום יומיות שמשווים אותם לדברים בדסמים - כמו - "אוך מה היית עושה לה למטומטמת הזו שבמשרד - הייתי קושר אותה יומיים ורק מצליף עד ש...", או "איזה חוקן מגיע לה..."

אבל גם בשיחה בדסמית יש איזו אומנות לדעתי, זה יוצר אצלי חוץ מתחושת האנדנלין, גם תחושת שלווה - ממש פרדוקס.

אם וכאשר מכירים את זו שמבינה אותך (איפה את?), יש תחושה כזו של אופוריה , ועוד תכנונים לעתיד.

 

וכאן גם נכנס החור ביד היוצר - שהרי אנחנו רוצים ליצור - אני רוצה ליצור תחושה בצד השני, ומעוניין שהצד השני ייצור לי תחושה בהתאם לרצונותיי.

 

זה לא רק הפקודה, הטון, המגע השונה בתקיפותו בגופה של הצד השני, אלה ביצירה עצמה - אווירה, תחושה, משהו באוויר שלא ניתן להסביר.

מרגש החנק מאדי הקטורת באוויר, הרצון להיות טיפה בחושך ונקודה קטנה מוארת שמביאה אינטימיות אינסופית. התחושה שגם אחרי גמירה שום דבר לא נגמר. אלה רק מתחיל.

הספייס שמגיע אחרי תליה באוויר, קשירה והצלפות בגילגולי עיניים של האובייקט והיצירה שמסביבה. היא היא היצירה החושנית הזו שמעטים כל כך מבינים אותה.

 

הרבה רואים במה שאני כותב כאל משהו חולני, לא פעם קיבלתי ביקורות שאני סוטה מאונן - ואני אומר . נו אז מה?! שיגידו. כל עוד מדברים עליי זה בסדר (אפס הוא הנתון הגרוע מכל , וכל עוד מדברים לטובה או לרעה - יש רייטינג).

 

אז מה אם אני סוטה? אני מתרגם את זה ליוצר. היצירה בידיי, וגם אם אני סוטה מאונן, גם באוננות יש יצירה - יוצריך נוזל סמיך של אנרגיה שהתפוצצה , וכל פעם היא מתפוצצת אחרת, בצורות שונות - וזו אכן גם נחשבת יצירה.

 

יש כאלה שקוראים לי סאדיסט , אז מה ?! שיגידו - להביא מישהי לספייס תוך כדי הצלפות , קשירות ויצירת תחושת חוסר אונים היא אכן יצירה, ואף יצירת מופת. לראות אותה רועדת, מגלגלת עיניים, פסל מפסליי שרק עכשיו פיסלתי, כמו פרח שנפתח רק פעם אחת בזמן קצר ואז מפסיק .

 

יש כאלה שיקראו לי ביזאר - שיקראו - שהרי יצירה ביזארית יש לי אלמנטים יפים , בצבע, במקרם ואפילו בריח. אין כמו לראות מישהי לאחר כמה גלגולים קשורה וכולה עטופה בנוזל זהוב בוהק והיא , היא כולה זוהרת. כמו שמש שנצלבה בנוזל חם.

 

יש כאלה שיקראו לי בן אדם מוזר - כל האומנים הטובים הם לא אנשים שיגרתיים.

 

אז תודה לכל אחד מכם שחשב עליי בצורה כזו או אחרת - כולכם שותפים ליצירה.

 

ומי איתך? גם את רוצה?

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י