כן כן, אני בן אדם תרבותי נכון. אצילי לפעמים ואפילו חמוד.
אבל אולי מספיק כבר עם ההצגות?!
הרי למה אני / אנחנו כאן? לא רק בגלל התרבות, בואו נשים את זה על השולחן. אלה בגלל גם החייתיות שאנחנו מחפשים כאן. לשבור מחסומים חבויים ולהביא קדימה את האנחנו שחלקנו ואפילו רובינו מחביאים.
אז למה זה כל פעם מחדש נראה כמו שיחה תרבותית ונחמדה?! למה צריך לשמור כל הזמן על הכללים? את זה יש בחוץ הוונילי הזה כל הזמן.
למה אני לא יכול לבוא כאן למישהי ולומר לה את מוצאת חן בעיניי - עכשיו תרדי על 4 ותנבחי כמו כלבה טובה?! למה?!
למה צריך להיות כל הזמן פילוסופי? נחמד? מנומס? חלילה שהצד השני לא ייפגע מהיציאות שלי?!
שלא תבינו לא נכון, להעליב בצורה הלא נכונה בהחלט זה פסול, אבל כל הרעיון כאן הוא לא להיות תמיד נחמד.... אולי לפעמים גם אגרסיבי ואסרטיבי בו זמנית.... לא צריך לצעוק , אפשר גם על שקט.
ובכל זאת הצד השני כל הזמן חוסם.... מהסס.... לא בטוח....
מדוע?!
