לא פעם נתקלתי באנשים שכאשר הבינו בצורה כזו או אחרת (קצת קשה להבין מחננה כמוני) שאני משתייך לקבוצה המתעניינת בתחום הBDSM , שליטה ועוד, שמדובר באנשים שכל היום מתעניינים במסיבות, טרנסים וסמים קשים.
מתפלאים חלק מאותם אנשים לאחר שפוגשים אחד כמוני שלפעמים גם ההיפך הוא הנכון. בן אדם שקט, לא סובל מסיבות ומועדונים, אלה חיי חברה עם המון חברים, לעשות על האש, לשבת על בירה בזולה עם איזה בשר טוב בצד, אבל גם אוהב את השקט הנפשי הזה, הפינה השקטה והאינטימית שלי והתוכן שבתוכה. ואם כבר צעקות, זה לראות את הצד השני שמתענה, מתענג מספייס , כאב, ועונג אורגזמי המתחנן לעוד.
נכון, חלק מתוכן העניין או יותר נכון רק עצם הדיבור עליו נדמה כי מדובר בהתמכרות, עדיין לא אומר שאני מזריק לעצמי משהו או מעשן את עצמי למוות ...
אני חושב שאם שני אנשים נמצאים ביחד עם ראש מספיק טוב זה מעניין לפעמים יותר מלרקוד באיזה מועדון אפוף עשן חסר תוכלת ולבחון איזה תחת או ציצי של מישהי .... לא שאני מתנגד לרעיון....
כוס יין טוב, מוזיקה רגועה, חושניות, נושא טוב לשיחה (וגם סקס זה נושא מעניין לשיחה לכל המתייפייפות וכן גם לרדת לרמה הטכנית - מאוד מעניין וכיף) , ואין שום בעיה עם קינקיות וראש כחול, וגם מוזיקה רועשת של רוק כבד, אבל - שקט נפשי ופשטות בלי כל הרעש מסביב. ישר ולעניין- אני מעוניין בך , את מעוניינת בי, אנחנו מעוניינים בלזרוק את כל הקלפים על השולחן , להיות על 4, לתת ספנקינג ולגרום לך לגרגר באשפטות כשאת חשופה לגמרי מולי ולעשות ביחד תנועות שלעולם לא נעשה בפומבי, שנוכל להיות פתוחים אחד מול השני בלי לשפוט ולהשפט ולומר כל מה שיוצא לנו מהפה, ולעשות כל תנועה שבא לנו גם אם זה נראה לנו הכי הזוי בעולם - למה? כי אפשר. וזה .
מה רע בזה? האם זה אומר שאני מסומם? כן, מהבושם, הריח, וההרגשה. לא משום חומרים כימיקליים, אלה רק אנדרנלין שזורם בדם ובדרך מתרכז בין הרגליים שלי.
אז מה? זה אומר שאני צריך להתנצל על משהו?
הרי כל המטרה בעצם של שליטה זה לא לעשות חשבון בגבולות המוגדרים מראש. וכל מה שעד אותו גבול יכול להיות ים סוער של רגשות, תחושות ונוזלים.
כל מה שאנחנו רוצים בחיים זה להצליח לבטא את זה החוצה בחוף מבטחים.
האם גם אתן חושבות כך?
