לפני 6 שנים. 4 בפברואר 2018 בשעה 11:27
פנטזיה ללא אפשרות לממש...
הראש עובד שעות נוספות גם בזמן שהוא עובד לדברים אחרים...
חדר חשוך, אי שם בחור נידח בלב ת"א או עיר אחרת , סואנת , אך החדר שקט, רחוק מכל ההמולה של היום יום...
אני יושב על הכיסא, את נכנסת, רועדת, חוששת,
כולך מכנס שחור צמוד , עור/פלסטיק מבריק...
חולצת בטן , שחושפת... את הבטן...
אך גם פנייך נחשפות, לאט לאט מבצבוץ האור הקטן מחריץ החלון, שובר את התאורה האדומה בחדר והחשוכה מהרקע...
את בולעת רוק (איך אני מדמיין שאת בולעת אותי...)
וכך את צועדת קדימה מול עיניי החוקרות...
שמה בפקודה את הידיים קדימה, מיישרת זרועות, מאגרפת אצבעות וידייך כאגרוף.
כולי שלך את אומרת, ולצלילים אלו אני מזנק אלייך.... כמו פנטר שחיכה לטרף.
ושם עושה בך את זממי, קושר, משחק, שולט בך ובחושייך, מביא אותך לכהות חושים.
איפה את שאעשה בך את זממי?