לפני 6 שנים. 9 ביוני 2018 בשעה 20:21
כשהיינו "ילדים", הכיף הזה של לקחת צימר בצפון, או איזה מלון זול באילת, זה היה הכיף האמיתי...
לקחת את הרכב ולנסוע קילומטרים לטיול עד אותו יעד העצים את ההרגשה...
וכבר כשהיינו מגיעים לאותה נקודת שינה, ההורמונים היו משתוללים.
אני מתגעגע לתקופה של הדברים הקטנים, של דפיקות הלב, של המגע החדש והתמים.
של ההפשטה האיטית ותמימות גדולה והשיחה עד אור הבוקר.
וכל מה שאני רוצה זאת שיחה , של קצת יותר מ5 דקות.... שתהיה טובה בעלת תוכן, שתוביל.... שתוביל לאותו מגע תמים, דפיקות הלב וההפשטה האיטית....
לילה טוב....