לפני 3 שנים. 2 בדצמבר 2020 בשעה 9:06
מרימים, מאכזבים, מרימים ומאכזבים.
ככה שוב ושוב, מערבולת של רגשות.
"מלכה, מדהימה...", ואני אוכלת את זה עם חיוך מרוח על הפנים, אולי מוקדם מדיי?
מי אתה שכבר תקרא לי מלכה ומדהימה שאתה לא מכיר אותי בכלל?
מי אתה שתחמיא לי וכבר תחלק לי מחמאות ותתאר איך היית רוצה לגעת בי שעוד לא נפגשנו, שאתה לא יודע איך הריח שלי, איך אני מרגישה שאני קמה בבוקר, כשאני עצבנית, שמחה?
הקול המצחיק שאני עושה כשאני מתלהבת ממשהו?
מלכה היא לא רק קשוחה ויודעת מה היא רוצה, היא גם בת אדם עם צרכים אנושיים, רצון להתחבר ולהכיר.
אתה מכיר אותי, חתיכת זר, יודע עליי משהו בכלל, שאתה מעז לקרוא לעצמך העבד שלי?