|
|
|
יש ימים שהשחור יושב לי בכל תא
ימים שלפני מחזור
ואז הכל נראה שחור
הכל נראה בכוונה
מרפי מגיע ועוזר למצב להראות שחור יותר
ואז התקשורת מתחפפת
ואני מאוד אוהבת(זה מאז ולתמיד)
ואני מאוד מתנצלת
ותודה שהבנת שאני צריכה המון תשומת לב
ומעדיפה אותה בכמויות שילד בן שנתיים זקוק לה
גם בימים כאלו ועכשיו עוד יותר
אני אוהבת אותך
ותזכיר לי שיש ימים כאלו
תציל אותי ,אותך, אותנו משם
אוהבת ומתנצלת ואוהבת
ושכולם ידעוווווווווווו
האיש שלי
כבר לא שלי
נתתי לו טרמפ לתקופתו הקשה
הייתי אני כי ההיא הלכה
כי ההיא שברה
כי ההיא הרסה
עכשיו אני
כי אני אני
עכשיו הוא כי לבו עם ההיא
עכשיו אני
ולעולם אני
והכי טוב אני
וחבל שלא ידעתי על זה שנתיים וחצי קודם.
את עושה אותי אמא
יהודית רביץ
מילים: עינת רז
לחן: יהודית רביץ
הסיפור שסיפרתי לך
יצא מהספר והלך
התגלגל מהקיר לרצפה
ויצא מהחדר שלך
ודברים אחרים עוברים לך בראש
מסתכלת איך אני כבר גדולה
ואת בת תשע
שירי יומולדת וגם
שירי חג שמח שבא
וילד אחד שלקח
בדיוק מה שאת רוצה
ודברים אחרים שקורים לך לבד
כשאני לא בסביבה
או קצת רחוקה לרגע אחד
בכל יום שעובר
זה עדיין מפתיע
כשהגשם יורד את שואלת מתי
השמש תגיע
את עושה אותי אמא
ציורים על הקיר על הדף
ציורים מתוקים במכחול
ועיניים חומות חכמות
שרוצות כבר לבלוע הכל
ודברים ששכחתי הבאת לי עכשיו
איך לרוץ על עלי שלכת
חומים באמצע יום סתיו
בכל יום שעובר
זה עדיין מפתיע
כשהגשם יורד
את שואלת מתי
השמש תגיע
את עושה אותי אמא
הסיפור שסיפרתי לך
חזר אל הספר שנסגר
נכבה את האור וביחד
נלך לישון עד מחר
מוצ"ש, לילה.
נשבר החום.
אחרי יומיים של קרחאנה מגן עדן,
סשן ועוד סשן וטירוף קטן ואח"כ קצת וניל,
שתי כוסות צוננות של רוזה ריחני מתרוננות על השולחן,
מושה יושבת ומנגנת קטעים מהתשיעית על האורגנית של בתה הבכורה.
אצבעות כה חזקות ולהן מניירות של תום כה ילדותי.
כמה שהיא מתוקה, הכלבה הזונה הקשוחה הזו.
איזה גב יפה
אילו פנים חזקות ותובעות נישוק,
איזה ריחות גוף מדהימים,
איזה אגן דשן, עוגן חיים, בתום מהלך רגליים כה ארוכות
איזו נשמה גדולה וטובה.
שרדנו דרך זמנים קשים כל כך,
עכשיו כשנראה שהחבל של הקשר הגורדי, בידיאסאם של אלוהים, קיבל חיים משל עצמו,
וכמו נחש תבוני מתפתל ופותח את קשרי עצמו,
מה יהיה?
גם בעוד אלף שנה אוהב אותך.
זין אני אשאר ואת תצאי. את תשארי ואני אעשה סקס בכל שירותים של מועדון בעיר הזו.
אבל לפני, תוך כדי, ואחרי, אני אצעק: אני רוצה לעשות לך ילד אהובה שלי. את האדם הכי מתוק, טוב, טפש, חכם, חריף, משוגע, סקסי, סקסי, סקסי, סקסי, סקסי, שפגשתי בחיים שלי. לא הייתי משנה בך מ"מ מעוקב אחד, אם היה ניתן לי. אני מכור לגניבת מבטים על הפנים שלך מהצד. הדבר הכי מרגיע לי בעולם זה לקחת בשתי כפות ידי את כף ידך הגדולה, החזקה,הפועלת, והסקסית, סקסית, סקסית, סקסית, סקסית.
כל יום שעובר אני אוהב אותך יותר. כל זיון רק מחרמן אותי יותר לבא אחריו. אני לא מצליח לרוות ממך. את כמו סם. את כמו אויר. את כמו אוכל ומים. רק שנינו יודעים כמה דברים לא שגרתיים עשיתי לכוס שלך. יש לנו פחות משלוש שנים עד הארבעים שלך. בבקשה תעשי לי בכוס שלך ילד. אני כל כך רוצה לערבב איתך דמים.
אם יהיו לי עוד ילדים הם יהיו רק ממך!
ואני אפילו לא אזכור לך שאתה מוכן להיות איתו (קרוב לוודאי איתה ) בבית ,גם בסופ"ש ושאני אצא. נשאר יחד ונשחק לה בנדנדה החדשה שבנינו (בקרוב נעלה אותה לשידור).
I LOVE U
פתאום הבנתי שאשה היא כמו בקבוק בנדיקטין ישן ומקולקל
ואז נגשתי למחשב וכתבתי:
פתאום הבנתי שאשה היא כמו בקבוק בנדיקטין ישן ומקולקל
שאוחסן לא נכון והתקלקל ומה
תעשה עכשיו תשנה את תנאי איחסונו
זה לא יעזור דבר
שמים אשה בצד, בצד שלך, כל הזמן בצד שלך, בתנאים לא נכונים ואז היא מתקלקלת וגם
אם
תעשה עכשיו מה תעשה עכשיו היא מקולקלת מה
תעשה תלך ליבואן ותגיד לו תיראה איחסנתי לא נכון את הבקבוק ושיניתי והוא לא משתפר
זה ליקר מאוד אציל ממסורת של מאות שנים נזירים עושים זה צריך להשתפר נכון מה זאת
אומרת אם לא אתה תתן לי אשה חדשה
אתה תתקן לי עכשיו אשה שאיתי כי אני לא יכול
בלי
שמתי בקבוק בנדיקטין קטן על הארון לאיחסון שלוש שנים שהיינו בבית ארעי
במחשבה להורידו כמו את השאר ביום בו יתחדשו החיים
בקבוק בנדיקטין קטן
היתקלקל
היה קצת מקוקל והתקלקל יותר ואני חשבתי אם אשים בצד זה ליקר אציל מצבו ישתפר
שיניתי תנאיו שמתי לו פקק שעם חדש הישן היה מפורר וקילקל
ועכשיו מקולקל
ושיניתי תנאיו הוא לא משתפר
נוזל יקר ואציל נשאר מקולקל בפנים
ומה אני יעשה אני אלך למוכר יבואן
אני יגיד לו זה לא אפשר ככה בקבוק יקר ומקולקל
תתקן בבקשה תעשה כמו קודם אשה שלי
ומשהו יקרה הוא יתקן או יתן חדש שהוא בדיוק זה הישן החבר שלי המוכר שחיכיתי לו
שלוש שנים והוא חיכה לי שיתחדשו החיים
בדיוק אותו אחד ישן ומתוקן או חדש שהוא הישן
בקבוק ישן_________ קצת מקולקל
על הארון_________ יתחדשו החיים
הוא יקר ואציל ויתקן עצמו
אח"כ עוד יותר מקולקל
שיניתי תנאיו והוא נשאר מקולקל
מוכר יתן חדש שהוא הישן
כמו חזיר אחר כמהין
אני נובר בסדין
אחר כפות רגלייך החלביות
כפות רגלייך הקטנטנות.
אומרים כי כמהין גדלות
רק איפה שברק הכה
ואם זה כך
גדלות כפותיך בתוכי.
אני נוצר אותן כתבלין נדיר.
וברגעים של חסד
כמו טבח קמצן ברגע נדיבות גדולה
אני מעלן על ראש שמחתי
וטעמן המתוק בפי.
איך אני תמיד נגררת לאקסהיביציוניזם?
אחרי שנמחק מועלה שוב לרווחת, או לאי רווחת ,הציבור...האלבום.
שערורייתי ובעיקר חודרני.
הייתה לי הרגשה שמשתמושה תפריע לי לכתוב את הפוסט הזה.
לפני חמש דקות היא נחה במיטה, הלומת 12 שעות עבודה ולא מעט אלכוהול. כל כך נהדרת: חצי גום ערוף מתחת לפוך, בגד גוף מופשל מעל לציצים הנהדרים (תודה, אלוהים, על שלושת התיקתקים האלה, במיפשעה), אצבעות חזקות שלובות על החזה, שיער פרוע, כמעט כמוה, מרחף מעל לשפתיים החטובות, לפנים כה חזקות.
(עכשיו היא סוחבת לי, רדומה, את הדרינק מתחת ליד).
היה לי את ערב הסילבסטר הכי הכי הכי נהדר אי פעם.
(לא יודע אם לכתוב או ללטף בשתי ידי את פניה הדורשות נישוק יסודי. גם וגם. איזה כיף לחרמן את פניה הנרדמות בשתי כפות ידי).
(תרדמי מפלצת בלתי נלאית אחת, מערבולת כוחות לא נגמרת, מסחטת גמירות, נו די כבר!)
ידעתי כמה סילבסטרים מפוארים בעשור האחרון.
מארוחות פאר בשאטו מתורגל, עם שף פרטי וסומילייה, ועד מסיבות רייב ערופות תודעה ומיוחמות ריקוד.
כזה סלבסטר עוד לא היה.
מושה סירבה לצאת. סירבה להיות בביתנו התל- אביבי. הבנות שלה חוזרות מחר מחו"ל, וחוץ מזה היא טרופת עבודה, בימים אלו.
אז נהיינו שנינו לבדינו, רחוק בספר הלא חוגג בעליל.
מי היה יכול לנחש שאים אים אמא של כל האורגזמות מתחבאת בכפר?
לא אני.
להודות על האמת? אין לי מושג מה היא עשתה. אבל היא ריתכה את הזין שלי ואת הנשמה שלי לישות זועקת און וחדווה צעקנית אחת.
זה התחיל במשהו ספק סשן, ספק זיון. ספק כאב, ספק עונג, ספק מליקת אשכים, ספק צלילת חדירה נטולת מגבלות עומק.
מושה גמרה לפני. ואחרי. מספר פעמים, כלבת היחום הזו. גמירות שיחודיות לציוד שסנטה קלאוס העניק בחצי קינאה לאמא הזונה שלה כשהייתה בהריון.
יש למושה כוס פלאים. 10 דקות לאחר פיסט דורסני היא מסוגלת לפצח אגוזים (צ'. קום מהקבר) בכוס המתהדק בעוצמה שלה. והוא התהדק. כל כך נפלא לשמוע אותה גומרת. בגרון משוחרר, בתיבת תהודה שמאחדת דגדגן, נרתיק, תחת מעגן, בית חזה, רגליים ארוכות ארוכות, מפרפרות ולבנות, ואפילו אונה אחת, גם יחד.
אבל זה הריכוז (הריכוס) בה. זה היה לפני חצות סוף שנה.
אני לא יודע מה נהיה. אני רק יודע שאף פעם לא הבנתי למה הכוונה ברעידת אדמה.
היא גמרה, ואז הרחיקה את פני, באישונים פעורים ובנחיריים רוטטות
נעצה בי את המבט החרמני שיכול לבקע פלוטוניום,
התחילה לזהם את הפה היפה,
ולהבטיח הבטחות כוס לשנה החדשה.
אני זוכר את עצמי צועק.אני זוכר את עצמי גומר וגומר וגומר וגומר.
אני זוכר את הזמן שנמשך ללא זמן. את הגמירה שנגמרה, אבל המשיכה להגמר.
אלה היו כנראה שתי דקות בודדות בלבד, כי אני זוכר אותה זועקת: איזה דרך לקבל את השנה החדשה! גמרת מאחת עשרה חמישים וושמונה ועד שתים עשרה, אפס אפס.
מחר בבוקר נצטרך להתעלם באומץ מהשכנים.
תשמעו משהו, עדיף על נשיקה מתחת לדביקון!!! איך היא כיוונה את הל"וז ככה?
מושה שלי, את ראויה להרבה כותרות בהרבה אתרים.
באתר האשה התומכת, למשל, היית צריכה להיות פרדיגמה.
אבל היום אני בענייני אתר הכוס של העולם זורח.
שמה את סופר נובה.
את גורם שמיימי, מפעפע ועתיר גרביטאציה, שגרם לזיקוקי דינור ראש השנה האזרחי לזנק אל על ולהתפוצץ ישר מהזין שלי.
בא לי לצאת לגשם,
לעמוד בדום מתוח עד הבוקר,
מצדיע לכוס המופתי שלך.
