מחשבות של יום יום

פרק 2

הכאב, הו הכאב. במשך פרק זמן ארוך מאוד קיבלתי הצלפות ממיסטרס אווה. היא ממש לא ריחמה עלי והצליפה בכל כוחה. סמני הקיין הופיעו כבר אחרי שלוש הצלפות. אחרי עשר הצלפות התחלתי לדמם בגבי, ישבני ורגלי. לא העזתי לפתוח את הפה מהפחד .אבל נאקותיי בפה סגור נשמעו .לא יכולתי לשלוט בזה. אחרי ארבעים וחמש הצלפות התעלפתי. קיוויתי שאת שאר ההצלפות אקבל כשאהיה מחוסר הכרה. במקום זה קיבלתי דלי של מים חמים שאמנם לא טשטשו והרגיעו את הכאב, אבל בהחלט החזירו אותי להכרה. לשמחתי ידי שוחררו מהאזיקים בהתראה שכל אי ציות שלי יחזיר אותם למצב הקודם. לא התכוונתי לתת להם את ההזדמנות הזו.
הרגשתי את אשכי שוב בידיה של אחת מהעוזרות שלה. היא משכה אותן בחוזקה .סימן שכבר היה לי ברור שאסור לי לזוז. התחת שלי היה שוב באוויר. ושוב שמעתי את הקיין שורק באוויר עוד חמש פעמים. איכשהו הצלחתי לעמוד בשארית ההצלפות. בסיום הייתי רטוב וכואב .מנסה להתאושש. העוזרות הרפו ממני ואפשרו לי לנוח על הרצפה. הרגשתי שמישהו זרקה עלי מגבת ובצורה שאפילו לא מודעת, ניסיתי להתנגב. מיד קיבלתי בעיטה לביצים ששוב קיפלה אותי. "לא בשבילך אידיוט בשביל הרצפה!" ניגבתי את הרצפה. בזמן זה שתי העוזרות נעלמו ובמקומן הופיעה מישהי עם בגדי אחות, ותיק גדול ומלא. גם היא נראתה כאילו יצאה רק עכשיו מחדר כושר. חטובה ושרירית במיוחד.
"הגיע הזמן לבדיקות הגופניות שלך" אמרה מיסטרס אווה. "הבדיקות מיועדות לצרכי בטוח ופיצוי לנו ולאשתך במידה ולא תשרוד את האילוף. אל תדאג, בשום פנים ואופן אתה לא מוטב. ועכשיו תתרומם ושב על הרצפה על רגליך". הצלחתי להושיב את עצמי על רגלי המקופלות כשכפותיהן צמודות לאחורי וברכי מקופלות. "טוב מאוד עבד. זאת התנוחה היחידה שמותרת לך אם מישהי מצווה עליך לשבת. ועכשיו תעשה כל מה שהאחות אומרת לך ואל תהיה חצוף. התחצפות מובילה לעונש כידוע לך..."
"כמו כן תעבור במהלך הביקורת גם מיון וסווג יכולות ובסוף התהליך גם תסומן כרכוש החווה. אל תדאג . גם תהליך זה יהיה כואב מאוד אבל תתגבר גם עליו. בסיום התהליך תקבל לוחית זיהוי עם מספר. מספר זה יהיה שמך כיוון שאתה לא רשאי לשאת שם יותר. לרכוש אין שמות"
בסיימה לדבר, פנתה מיסטרס אווה לדלת סמוכה ויצאה, משאירה אותי לבד עם האחות.
היא הסתכלה עלי ובחנה אותי במשך מספר דקות בשקט ובסבר פנים חתומות. לבסוף הוציאה פנקס ועט . היא רשמה מספר דברים בפנקס, הניחה אותו על השולחן ,התקרבה אלי ועמדה מולי .
"דבר ראשון שתדע עבד. כל פעם שאתה רואה מישהי שעומדת מולך קרוב כל כך, אתה צריך להשתחוות מולה ולהצמיד את ראשך לרצפה. רק כשהיא מורה לך להתרומם אתה חוזר לתנוחה שאתה מצווה אליה. לא תקבל עונש עכשיו כיוון שלא היית מודע לכך אבל פעולה זו תתבצע מיד ועכשיו."
הרכנתי את ראשי והצמדתי אותו לרצפה מיד. הצמדתי את ידי מעל ראשי. התחלתי להבין שאם לא אעשה בדיוק את מה שנדרש ממני איענש בצורה קשה שרק תגרום לי לנזק גופני. הבנתי שאסור לי לגרום למשהו שמן הסתם יהיה יותר גרוע ממה שאני יכול אפילו לחשוב עליו.
"יפה עבד. ועכשיו חזור לתנוחת הישיבה הקודמת." הרמתי את עצמי וחזרתי לתנוחתי הקודמת. האחות הסתכלה עלי וחייכה. "אתה לומד מהר. טוב מאוד. צייתנות היא תנאי הכרחי להישרדות כאן."
האחות החלה להוציא מספר לא מבוטל של מכשירים והניחה אותם על השולחן. מכשירי מדידה שונים, סרטי מדידה, סטטוסקופ, מכשיר למדידת לחץ דם, מזרקים שונים מצבטים בגדלים שונים ועוד מספר מכשירים מוארכים ומעוגלים שלא ממש הבנתי את תפקודם. מכן חבשה על ידיה כפפות לייטקס סטריליות.
"נתחיל מהקל אל הכבד. וזה רק בגלל שיש לי מצב רוח טוב היום. אתה יודע למה?" היא לא חיכתה לתשובה ממני וישר ענתה. "מיסטרס אווה החליטה להקל עליך משום מה ונתנה לי אותך להשתעשע בך הלילה. יש לך מזל שלא נשלחת אל מיסטרס קייט. בדרך כלל היא מקבלת את הקשוחים יותר שצריך לשבור. אתה כנראה קצת רכרוכי ולא נראה שתהווה בעיות, אז אני קיבלתי אותך. בשבילך אני מיסטרס מארי והלילה תכיר אותי הרבה יותר טוב ממה שיכולת לחשוב ."
ועכשיו אני אבצע בדיקת לחץ דם, אקח ממך דגימות דם שתן וצואה, ואחר כך אעשה את המדידות היותר רציניות. הושט יד ימין קדימה." הושטתי את יד ימין. מיד היא כרכה על ידי את בד ההידוק והחלה לפמפם אויר עד שהגיעה ללחץ המתאים. לאחר מכן היא פתחה שסתום והאוויר החל לצאת עד שהיא קיבלה את הנתונים הנדרשים. מיד לאחר מכן דקרה אותי בחלק הפנימי של המרפק ושאבה דם בעזרת מרפק. ניכר בה שהיא מאוד מיומנת במעשיה. קיבלתי ממנה פד גאזה והוראה לכופף את המרפק עד שהפצע ייקרש. בעודי עושה כדבריה, הוציאה מדחום. המדחום היה הרבה יותר גדול ועבה ממה שהכרתי.
"זהו מדחום לבקר. ועם זה אני הולכת למדוד לך חום. להשתחוות מיד עם ראש על הרצפה." גחנתי והנחתי את מצחי על הרצפה קרוב מאוד לרגליה. הרחתי ריח נעים של קרם גוף וראיתי כף רגל מטופחת מולי. עם לכה אדומה על הציפורניים. אבל לא הספקתי להעיף יותר מחצי מבט. מיסטרס ניגשה ועמדה מאחורי. מיד הרגשתי את ידה לופתת את אשכי והלחץ כלפי מעלה גרם לי להרים את ישבני." טוב מאוד. מעכשיו תנוחה זו נקראת תנוחת הזונה וכל פעם שאצווה עליך , זו התנוחה בה אתה צריך להיות. התנוחה הקודמת שבה כמעט ונישקת את רגלי, נקראת תנוחת הכלב, יש לך מזל שלא נישקת את כף הרגל שלי ללא רשות אחרת הייתה חוטף ממני. ואתה עוד תחטוף ותבין שאני רצינית."
"הממ, קצת תרגול לא יזיק. עבד עבור לתנוחת ישיבה. " הגבתי קצת לאט ומיד הרגשתי איך היא נותנת לי סטירה כואבת. "מהר יותר עבד , ועכשיו תנוחת הכלב" מיהרתי והצמדתי את ראשי ליד רגליה." יותר טוב, ועכשיו זונה!" מיד הרמתי את ישבני וקימרתי את גבי כלפי מטה על מנת שיבלוט.
"תישאר בנוחה הזו ואל תזוז". לא זזתי. מיסטרס מארי נגשה והביאה שרפרף וישבה מאחורי. מעולם לא הייתי חשוף כל כך כלפי מישהי. הייתה לה נגישות לכל האברים האינטימיים שלי.
ידיה בחנו את פלחי ישבני. ממששות ומפשקות .אצבעותיה בוחנות בעדינות עוברות על פתח החור לפתע הרגשתי אצבע חודרת לתוכי. מתוך רפלקס התכווצתי, דבר שגרר מידית סטירה כואבת ממנה על ישבני. ואחריה עוד אחת ועוד אחת. לאחר מכן היא חדרה שוב עם אצבע פנימה. לא התכווצתי הפעם." לוקח לך זמן אה עבד? תזכור שאני זו ששולטת על הגוף שלך ויכולה לעשות כל מה שאני רוצה ואתה רק תיענש אם תתנגד." תוך כדי דבריה היא תחבה עוד אצבע ואני מרגיש איך החור שלי עוד מעט ונקרע. "הממ נראה שאתה בתול. אף פעם לא הזדיינת אה? לא נורא. אני הולכת לשנות את זה הלילה. אבל בינתיים אתה זוכה להנחה קטנה אך משמעותית. " הרגשתי איך היא מורחת קרם לתוכי וחזרה והחדירה שוב אצבע. הפעם זה לא כל כך כאב. זה היה אפילו נעים. הרגשתי פתאום איך הזיין שלי מתחיל להגיב. גם היא ראתה והתחילה לצחוק. " הא אני רואה שיש לך פוטנציאל בתור זונה. זה אולי אפילו יקנה לך כמה נקודות זכות אצלי. עכשיו תנשום עמוק כי אני הולכת למדוד לך חום." האצבע יצאה ובמקומה הרגשתי מכשיר קר ועבה יותר שחודר לתוכי. היא הכניסה אותו עמוק מאוד והדבר כאב. למדתי לשתוק.
לאחר דקה היא הוציאה אותו. המד חום יצא קצת מלוכלך והיא ניצלה את ההזדמנות ולקחה ממנו דגימת צואה. לאחר מכן היא שלפה מקל מוארך והצליפה בי עוד חמש פעמים. לא הבנתי אם זה היה בשביל ההנאה או בגלל שלכלכתי את המכשיר. כנראה שזה לא שינה הרבה. לאחר מכן מיסטרס מארי הלכה בחזרה לשולחן. הצצתי לכיוונה. היא לא הבחינה בי כיוון שהייתה עסוקה בהוצאת עוד מכשירים מתיקה שנראה היה שאין לו תחתית. בידה היה צרור צינורות שהתחברו אחד לשני בהברגה. לאחר מכן הוציאה מכשיר חימום על ידי גז ועוד כלי ממתכת עיגול שבתוכו הייתה מחוברת האות D . תנוחת הזונה שבה עדיין הייתי אפשרה לי לראות רק חלק מהפעילות אבל חששי הלך וגבר. הבנתי כבר מה הולך לקרות מתוך מה שנאמר לי לפני כן . מיסטרס מארי שמה לב לעיני הקרועות לרווחה מציצות בפחד גדול. היא הניחה את מכשיר הסימון על השולחן והוציאה מהתיק כדור הקשור לרצועות גומי. היא נגשה אלי ועמדה ליד ראשי.
" תנוחת ישיבה עבד" צוותה בקול שקט. חזרתי לשבת על רגלי המקופלות כאשר גבי זקוף, מתבונן קדימה. היא נגשה לשולחן, הביאה את הכיסא וישבה מול פני. המשכתי להסתכל קדימה חושש מכל מגע מכאיב. היא שלחה את ידיה לשערי מושכת בחוזקה אך לא כואב מדי, מפנה את מבטי אל פניה, גורמת לי להסתכל אל תוך עיניה. עיניים שחורות וחודרות כליות ונשמה. שקעתי לתוך העיניים ולרגע שכחתי מכל מה שקורה כאן. אבל לא לאורך זמן. מיסטרס מארי לקחה את הכדור ותחבה אותו לתוך פי, ולאחר מכן קשרה את הרצועות.
"עבד אתה הולך להרגיש כאב חזק יותר מכל מה שהרגשת עד עכשיו. כאב פיסי וכאב נפשי. אני הולכת לסמן אותך עכשיו כרכושה של הדודה דורה. מכאן האות D . הכאב הזה יגרום לך להבין אחת ולתמיד היכן אתה ומה הוא מעמדך. הסימון הוא מוחלט ולתמיד. אם תעמוד בכאב ולא תצעק תקבל פרס. אם תצעק לא תישמע מעבר לחדר, אבל אני אשמע אותך ואגיב בהתאם בזמן הנוח לי. עכשיו תחזור לתנוחת הזונה." חזרתי והשענתי את ראשי על הרצפה, מרים את ישבני גבוה. המיסטרס חזרה לשולחן והחלה לחמם את מכשיר הסימון. לאחר שהראש הפך לאדום לוהט היא חזרה ועמדה מאחורי. "עבד תנשום עמוק, הנה זה בא" לפני שסיימה לדבר, הרגשתי איך המכשיר נצמד לפלח ישבן ימין. הכאב הצורב הגיע מיד, הרגשתי איך הבשר לי נחרך והופך לכוויה כואבת ברמה שמעולם לא הרגשתי. הצלחתי לעמוד בכאב ולא לצעוק, אבל כנראה איבדתי את ההכרה וגלשתי לתוך החושך המבורך.


לא ממשיך בלי תגובות רבות. 😄