מחשבות של יום יום

כלומר הבנתי את הפואנטה. זה עובד. בטח שזה עובד
רק לא בטימינג הנכון.
מעשה שהיה.

לקראת חזרתי לארץ החלטתי לתת מנוחה להתנזרותי ולבלות
לילה בחיקה של בת זוג מקומית שאותה כנראה אפגוש במקום
שנקרא הקוקודום בעיר איבדן.
אלסו לא נכביר במילים, יום שבת בערב הגענו שלושה ישראלים
למקום. ישבנו ושתינו בירה. שני הישראלים התכבדו גם בסיגריות ממני
הגם שלרוב הם אינם מעשנים.( במחשבה לאחור, אני בטוח שהם היו הולכים
גם על שאכטה אבל לא התאים לי להציע.)
אחרי שעתיים יצאנו חמישה בחזרה לגסט האוס. הישראלי השלישי לא הרגיש טוב...
איך שנכנסתי לחדר החלטתי לקחת כדור ויאגרה שהיה לי לעת מצוא.
אבל היה כתוב שצריך לחכות שעה על מנת שהכדור ישפיע.
מה שעה? אני הייתי דלוק מידית.
לא חיכיתי שעה ואף אדלג במטותא על עוד כמה שעות של עונג והנאה.
הענין הוא שכל סוף השבוע כולל אתמול, מתי שרציתי העמדתי אותו דום
לצערי ולצהלת שאר שותפי לגסט האוס,היו מקרים שזה קרה גם בלי שרציתי.
אבל זה ישאר כנראה בפנתאון של הספורים הישראלים באיבדן.

לא אכחיש ואומר שלא נהניתי מהלילה הזה. אבל יש לי ידידה שאומנם אין ביננו
כלום, אבל בכל זאת חשתי משום מה אי מנוחה. כאילו אני בוגד בה בצורה מסוימת.
לא נורא. יעבור לי.
בקרוב אני חוזר ארצה. שמח אך עם מלא חששות.
יהיה בסדר. :)