שלי או שלה? ועל זה נשענת לפחות מחצית מבסיס הפאמדום
ואני לא ממש יודע את התשובה.
כן. תבואו אלי כולם ותגידו מה אני מקשקש? הרי יש לנו את זכות הבחירה ותמיד אפשר לומר
לא. זה נכון מאוד ואני בעצמי השתמשתי בזה לא פעם. אבל מה קורה כשזה כן?
מה קורה אם נוצרת הסיטואציה הפסיכולוגית כשאתה כל כך עמוק בפנים עד שהאינטרסים
שלך פשוט לא קיימים וכל מה שיש זו אותה נוכחית דומית , וכל מה שאתה רוצה זה פשוט להשתעבד לה לחלוטין?
לי זה קרה . ובטוח שגם לאחרים.
מה שטוב ומתאים לה, מתאים גם לי. כל השאר לא. אני חי רק בשביל לשרת אותה ולהיות ספון לרגליה.
לשמש כשעיר לעזאזל ולסבול למענה ולהנאתה .
מצד אחד באסה של חיים, מצד שני זה יכול להיות נפלא...
אבל אנחנו כאן אנשים מבוגרים נכון? אנחנו אמורים לדעת היכן האיזור המסוכן ולהיזהר כשאנחנו חוצים אותו.
רק ש... הרצון לספק את הפנטסיות הללו , סיפוק האיד בצורה האולטימטיבית , זה כל כך חזק בתוכי.
האנאלוגיה המד"בית המיידית היא ג'די לעומת הסית'.
ומה קורה כשידידות ובי די ס מ משולבים ביחד אך לא יכולים להתפתח מעבר לזה? לאיזה כיוון זה ילך?
האם אפשר לקיים מערכת בי די ס מית ברמת עצימות נמוכה שכזו? צריך לוותר במקרים כאלו על המון דברים
ובמיוחד לוותר על תשומת לב מצידה של הדומית שעסוקה בין השאר בטיפוח קריירה,או גידול משפחה. או בדברים
אחרים שממלאים את עולמה .
האם זה בכלל אפשרי? בחיי שהייתי שמח לתגובות בעניין.
עוד יותר אשמח לאיזה דיון קטן בנושא המחויבות משני הצדדים ולאו דוקא מהצד שלי.
וחוץ מזה שבת שלום לכולם ושבוע יחסית רגוע לאור העובדה שהחגים מתקרבים...
