שוב בא לו הקיץ באים הימים הבוערים
שמש חמה וקופחת, מכה על פנים וגופות מחוממים.
ישנם אנשים שטוב להם בקיץ לי לא כל כך אכפת.
קיץ ,חורף, אביב,וסתיו . אצלי גם ככה הכל סלט.
שנים לא מועטות אני חי ארבעים וחמש במספר,
והיו תקופות שנהנתי מכל עונה בתורה אך זה רק בעבר.
קיץ של אהבה, חוף עם משברי גלים וטרופיות,
חורף של חיבוקים וערמוניות שבאח מתפצחות.
סתיו בירושלים עם אהובתי אי אז בעבר
אביב נעורי כאשר הרגשתי כל כך חזק שולט וחי
זה היה כל כך מזמן לאן נעלמו להם שנותי.
חלקן היו בקיבוץ בו לנצח אזכור את חוויותי
חלקן היו בעיר ובתקופתן הופיעו לי סיוטיי.
היו שנים שבמושב ביליתי. בתקופת הילדות,והבורות.
וכיום אני מרגיש שאת המעגל סגרתי. עם תחושת חמיצות.
לא הספקתי כלום ובזבזתי את חיי כמו אותו חגב
ואת המחיר אני משלם היום המחיר הוא רב.
קור אופף אותי קור עד שלא ימס.
גם אם בא הקיץ ועימו שלל שרב.
האמת , מודה, אם אמות עכשיו לא יהיה זה כזה נורא.
יהיו כאלו שיבכו אחרי. עד שתתחלף לה העונה.
והם יזכרו את הסיפור שלי עם הנמלה.
ואמשיך להיות גם במותי להיות משל ושנינה.
אבל למי אכפת? לא לי הנקלה שבנקלים.
כי בסוף כל יום כל העונות מסתיימות וכולם הולכים...
,
