מחשבות של יום יום

אוי כמה שאתם הולכים להתחמם עלי. אבל אני לא ממש יכול לשתוק.

צריך טוב טוב לזכור את יום השואה. צריך לזכור את משטר האימים הנאצי שגרם לרצח של 

של שישה מליון יהודים והרס קהילות מפוארות בנות מאות שנים. וכל זה נעשה כמובן על בסיס התורה

הגזענית של עליונות האדם הלבן בגרמניה. צריך לבכות את מותם של קרובינו ולעולם לא לשכוח את מה שקרה

ולזכור שזו אחת מהסיבות אם לא הסיבה הראשית שבעקבותיה הושגה תכנית החלוקה באו"ם חלוקת הארץ לשתי מדינות.

האחת ישראלית והשניה פלשתינית. לגבי המדינה הפלשתינית אדבר בהמשך.

מדינת ישראל היתה משולה לפיניקס. עוף החול שעולה מאפרו וממריא מחדש. מדינה שאכפת לה מתושביה כמו שלתושביה 

אכפת ממנה. והאמת, היתה צידקת דרך גם אם נעשו מעשים לא מוסריים בתחילת דרכה. מעשים שגרמו לכך שנוצרו מחנות

פליטים שהכילו בהתחלה עשרות אלפים , לאחר מכן מאות אלפים ולאחר מכן מליונים של אנשים שעם הזמן נעשו מיואשים

עד כדי כך שפנו לטרור ואת הפירות הבאושים אנחנו אוכלים עד היום. כן. העם הפלשתיני קיים כי אנחנו אחראים להקמתו.

מלחמת ששת הימים היתה מלחמת אין ברירה. הקואליציה הערבית המאוחדת קמה להשמיד את מדינת ישראל בשנתה ה19

ואם לא היינו קמים ומפתיעים אותם (מצריים סוריה ירדן ועיראק) סביר להניח שלא היינו קיימים כיום כמדינה. 

רק שאחרי המלחמה היינו יהירים. אחוזי שכרון של ניצחון מזהיר וללא ראיה מדינית ומפוקחת שתוביל לנסיונות מהותיים אמיתיים

לפתרון של שלום באזור. מלחמת יום הכיפור ואחריה מלחמת לבנון והאינתיפאדות גם הם פירות אותו ניצחון ועיוורון כאחד.

ולא נשכח את ידידתנו הגדולה מעבר לים . את ארצות הברית של אמריקה. גם היא נכנעה ליהירות כבר ממלחמת העולם השניה

בו יצאה מנצחת יחד עם ברית המועצות ומיד לאחר מכן החלה בסדרה של עימותים שהובילו להסטוריה רווית חשדות, פחדים, 

מלחמה קרה, ומלחמה איומה באסיה. ולאחר מכן התערבויות במממשלים בכל דרום אמריקה תוך כריתת עסקאות עם דיקטטורים

כדוגמת פינושה בצ'ילי והחונטה בארגנטינה, והכל בשל האינטרס האמריקני הצר. מדיניותה של אמריקה היא זו שדחפה את ברית המועצות

לאפגניסטן וגרמה לכך שארצות הברית תתמוך באירגונים איסלמים פונדמנטליסטים על מנת להעיף את הקומוניסטים המאיימים על שלום העולם

מבלי לחשוב ולו לשניה על התוצאות לטווח הרחוק. תוצאות שגרמו לאסון התאומים ולעלייה בפאניקה הציבורית שגרמה לתמיכה באחד הנשיאים

הגרועים ביותר שהיו אי פעם לארצות הברית. ג'ורג' וו בוש.

ואנחנו מה? שום דבר. לא עוזבים את השטחים, עוזרים להקים אופוזיציה לעראפת בצורת החמאס, ועושים את הכל בשביל להשאיר את המצב

כמות שהו. על הדרך רבין נרצח, עולה ביבי נתניהו עם הרטוריקה שלו וחוסר המעש שלו, לאט לאט החוסן הציבורי שלנו נחלש יחד עם מעמד הביניים.

מעמד החלשים רק הולך ומתרבה ולאט לאט אנחנו הופכים לחברה קפיטליסטית חזירית ונראה הדבר טבעי בעיננו. העיקר שנצא למנגל ביער המלאכים

ביום העצמאות.

ורק עכשיו פתאום נזכרים בניצולי השואה המוזנחים, המדוכאים ואף המוכים. הכאת ניצול שואה בידי ילדים חסרי ערכים וללא ידיעת הסטוריה.

זה הפרצוף שלנו. פרצוף של חזירים שמנמנים הרוכבים על שאר החיות וצועקים ביחד "שתי רגליים טוב. ארבע רגליים רע.."

הפכנו לפאקינג יודונאצים כמו שישעיהו ליבוביץ ניבא. רוכבים אחד על השני, דופקים את מי שאפשר וגם מתגאים בזה. 

מבחינתי זו שואה ערכית ופילוסופית שואה שבעטיה יותר ויותר מדינות בעולם חושבים שאין לגיטימיות במדינה שלנו. ובשל כך גם

הפרופוגנדה השטנית מבית היוצר של איראן ותומכיה בעולם רק הולכת וגוברת. 

אם אנחנו רוצים להתקדם בסולם הנאורות , אם אנחנו רוצים להבטיח את קיומה של ישראל בעתיד הקרוב והרחוק, ישראל ותושביה חייבים

לשנות חשיבה באופן מיידי כי אם לא נעשה זאת, יום השואה הוא סתם יום מבוזבז.

(יאללה תכינו את הסכינים הארוכות, לאלריק יש הרבה שומן והבשר שלו טעים לאללה...)