מחשבות של יום יום

זהו סיפור שנתקלתי בו הלילה. כשצפיתי בערוץ 8. הסיפור על לסלי וורן ג'וניור.

תוך כדי התכנית חשבתי על פרק מסאותפארק. באותו פרק הגברים של העיירה גרמו במכוון

לסרטן האשכים על מנת לקבל מריחואנה רפואית בשל מצבם. באותו פרק ישנה סצינה שבה הגברים הללו

למעשה ישבו על שקי האשכים הענקים שלהם וקיפצצו עליהם במעגל מאושר של אושר סטלני.

רק שהסיפור של וורן לא כל כך משעשע.

לפני כשבע שנים נגרמה חבלה לשק האשכים שלו על ידי רגלו הימנית בתאונת ישיבה. למחרת שק האשכים שלו תפח לגודל של כדורגל.

מאז השק התנפח בצורה קבועה והוסיף כקילו וחצי של בשר לשק כל חודש . כאשר התכנית עליו צולמה, משקל השק כבר היה 45 קילו. אתם מבינים

את זה? הבן אדם היה צריך מריצה לביצים שלו. הגודל כבר היה כגודל דלעת ענקית. וורן הפך לנכה שהסתגר בביתו.

כמובן שהוא הלך להרבה מומחים אבל לא היו כאלה יותר מדי במדינת נבדה שבה הוא גר.

מאחר ומדובר ברפואה האמריקאית, אם הוא היה הולך למדנה אחרת כמו קליפורניה למשל, כל הוצאות הטיפול חלות עליו. וללסלי וורן 

מהמעמד הנמוך בארה"ב לא היה ממש מאיפה להשיג את הכסף.

ברוב יאושו הוא הלך ופתח דף פייסבוק בו היא תיאר את מצבו והחל במסע לגיוס תרומות, מה שהוביל את הבטוח הלאומי האמריקאי לקצץ

את הכספים שהוא קיבל מהם. אמריקה ורסאנו....

כמובן שכתוצאה מנכותו ומוגבלותו (לכו ותלכו ברחוב במצבו..) הבן אדם גם השמין בטירוף. 

הכספים שגייס לא היו מספיקים והבן אדם ממש היה מיואש.

ואז הופיע מלאך בשם ד"ר גיימן. אורולוג והמובילים בתחום בעל קליניקה רצינית ומבוססת בקליפורניה שבדק את מצבו של וורן. קודם כל

הוא אמר לו שניתוח להסרת הגידול הלימפתי המטורף הזה אפשרי. לאחר שבדק גם את מצבו הסוציואקונומי החליט אותו רופא מלאך שהוא

וצוותו יבצעו את הניתוח בחינם. הניתוח המסובך הצליח ווורן יצא מבית החולים לאחר שבועיים עם 63 קילו פחות בין הרגליים ועם איבר מין

ושק אשכים בגודל טבעי. זה היה בשנת 2013. הוא חזר לחייך, חזר לחיות וגם התחיל לחשוב ברצינות על חזרה לעבודה.

רק שהמציאות יכולה לחזור ולתת כאפה רצינית. סיפרתי קודם שוורן העלה במשקלו בצורה מאוד קצונית. גם ללא השק האימתני, הוא הגיע

למשקל של 200 קילו. במרץ האחרון הוא עבר שני התקפי לב תוך שבוע ונפטר.

סיפור של מאבק נואש. של אנשים טובים, ניתוח מוצלח שהביא לשיפור עצום באיכות החיים וסוף מצער בסוף.

בדיחה עלובה של הקוסמוס.

אבל אני לא יכול שלא להתיחס לידידתו הטובה של וורן שעזרה לו לאורך כל הדרך. על שותפו לדירה וידידו שגם לא הפסיק לתמוך.

ולדוקטור גיימן שהחליט לקחת על עצמו את כל העלויות הרפואיות שנאמדות בכמה מאות אלפי דולרים יקרים. מבחינתי הוא אדם מלאך.

ישנם אנשים טובים וזה מה שאני לוקח מכל הסיפור הזה.

וזה מעודד קצת הלא כן?