בתוך מגה המטרופולין של גוש דן מצפון לעיר ללא הפסקה בבית קטן עם חצר וגינה הוא ישב לו באמצע לילה
שקט והאזין למוסיקה צוענית שקטה שלמד להעריך עם השנים. בן 80 ושבע קרבות עבר ,אולם ניכר בו שחיוניותו לא נפגעה
ואף אם כושרו כבר מזמן לא היה כמו בתקופת שירותו הארוכה מתקופת המלחמה בבריטים ועד תפקידו האחרן כמפקד מת"ם. עדיין
מוחו החד כתער של תת אלוף במלואים ירון זהבי, המשיך לחשוב על מה שסיפר לו הרמטכ"ל גנץ בפגישתו האחרונה איתו לפני כשבוע.
"האיום העזתי הולך וגובר. רמת המוכנות שלהם לעימות נמצאת במדרגה הגבוהה ביותר שנצפתה בעשור האחרון.העימות קרוב."
" האם אתה מעריך שיהיה צורך בכניסה קרקעית בני?"
" בהחלט . ואנחנו נגרום להם נזק חסר תקדים. אבל המחיר יהיה גבוה וכואב גם מהצד שלנו."
ירון שתק. הוא הבין לחלוטין את משמעות העניין אולם עדיין היה לו לקבל את זה. חייבת להיות אלטרנטיבה הוא חשב רק מה היא?
"אבל לא בשביל זה באתי ירון אלא בשביל משהו אחר."
סקרנותו של ירון התעוררה.מה זומם לו האיש הזה? קצין מרומו ומעלה. אדם אותו הכיר לפני כעשר שנים בהיותו אלוף פיקוד צפון והאלוף
הצעיר ביותר בצבא. עתה ניכר עליו שקמטי הזמן ועומס התפקידים עשו את שלהם , למרות זאת חזותו הייתה מרשימה ומבט הפלדה שלו
העיד ביתר שאת. עם האדם הזה לא מתעסקים. ירון ידע להעריך אנשים כאלו ופתאום חשב עליו כמו על רמטכ"ל אחר שהכיר לפני שנים רבות.
"אני חושב שהגיע הזמן להקים את חסמבה מחדש. דור חדש שיהיה מיועד למבצעים מיוחדים , ואל מי אפנה בשביל שזה יקרה אם
לא לראש מת"ם לשעבר ומפקדה הראשון של חסמבה?
"בני אני לא מבין אותך. חשבתי שהמדינה לא מעודדת יותר שימוש בבני נוער כלוחמים. מלחמת העצמאות כבר רחוקה מאוד
והארגון הרי סיים את תפקידו אחרי מלחמת המפרץ. מדוע אתה רוצה להחזיר אותו לפעולה?"
"ירון ישנם יתרונות רבים ביחידה שכזאת ואתה יודע זאת היטב . השאלה היא האם אתה מוכן לעזור לי בכך או לא?"
" אילו מטרות אתה מיעד לחבורה?"
"מודיעיניות בעיקר ומבצעיות בעת הצורך. אימון הנערים יתבצע בבסיסים המתאימים לכך אבל אני רוצה מוכנות קרבית תוך עשרה חודשים
לכל היותר. סודיות מוחלטת כמובן .רק אתה, ראש הממשלה ,שר הבטחון ואנכי מודעים לעניין. שאר חברי הקבינט ייודעו יותר מאוחר
אבל פקטור הזמן חשוב."
"אוקיי בני אני אארגן את העניין ותוך שבועיים ארכיב צוות. אבל מפקד מת"ם צריך להיות מעורב בעניין לדעתי".
"אם זו דעתך אקבל אותה. " הרמטכ"ל חייך. תוכל לספר לו על כך בארוחת ליל שבת מחר. אוודא שלא יהיה עסוק מדי."
הוא קם מהכורסא וסימן למאבטחיו להתחיל לנוע. לפני שיצא פנה לירון ולחץ את ידו. "עלה והצלח תת אלוף וארגן לי שוב את חסמבה
, אנחנו נזדקק לה."
ללא היסוס הצדיע ירון באומרו: " לפקודתך המפקד הריני מוכן ומזומן."
דמותו הגבוהה של הרמטכ"ל נעלמה מביתו הקטן . זמן מה אחרי כן הגיעה תמר אישתו ומצאה אותו רכון על שולחן העבודה שלו
עמוק בתוך המחשב.
"הכל בסדר ירון?"
" לא רחל, אבל עובדים על זה."
המוסיקה הצוענית המשיכה בשלה. ירון יושב במרפסת רכון וקורא בעיון את הרשימות שהכין במהלך השבוע. "אין ספק" אמר לעצמו
"הפוטנציאל שלהם גבוה במיוחד. זה יתאים"
הוא ניגש אל שולחנו ביצע הדפסה נוספת של הרשימה. הכניס אותה למעטפה שעליה נרשם: סודי ביותר, עבור מפקד מת"ם אלוף משנה
אורי זהבי והכניס אותה למגירה בשולחן.
"הגיע הזמן לגיוס"....
(מוקדש למיסי.:) )
