לפני 10 שנים. 17 באוקטובר 2014 בשעה 7:58
עוד ארבעה ימים ובשאיפה הגבס יורד. הלוואי וגם הדאגות היו יורדות אבל לא כך הדבר.
משנה לשנה המצב הכלכלי הולך ומידרדר. האוטו למכירה,הישענותי על משפחתי אינה קלה
והאצבע על ההדק קרובה מתמיד.
במציאות הכלכלית של ישראל 2014 מציאת עבודה אינה משהו פשוט. בטח לא לאנשים בגילי....
יום שישי. 10 בבוקר ואני ער כבר שלוש שעות אחרי עוד לילה של סיוטים. ברדיו שר סטרומאה. זמר
בלגי ממוצא רואנדי בעל כישרון מוכר באירופה וגם בשאר העולם.
כשאני שומע אותו אני חושב על ימים עברו בחברתה של אחת הנשים הכי פסיכיות ,הכי מאתגרות,הכי אינטליגנטיות
הכי אומללות והכי מרגשות שהיכרתי בימיי חיי.
איני יכול ממש לספר עליה כיוון שהסיפור שלה אינו שלם ועדיין לא הגיע לסוף שלו ואולי טוב שכך.
אנחנו כבר לא בקשר. אני אשם. איני יכול להכיל אותה יותר.
אבל בדרכי שלי, עדיין אוהב אותה.
