מחשבות של יום יום

אני לא יודע.אולי זה הקילור הצפוי,אולי זה בגלל
שאי אפשר להיות כל הזמן בדאון מתמשך כזה,
אבל אני מרגיש קצת יותר טוב.
כמעט כלום לא הישתנה. אותה עבודה מחורבנת,
אותו עתיד מעורפל. רק שהמחשבה על השוט המתקרב ועל השליטה שבקרוב תעבור למלכתי גבירתי.מטבע הדברים שברגע שתשומת הלב שלי עוברת אליה כל השאר לא חשוב ולא משנה.
וכיום אני לא מוצא יותר ריגוש במערכת ונילית.
אני רוצה את השליטה.את הקשיחות. את ההשפלה והעונש.אני רוצה לרצות,ואני רוצה להרגיש את תחושת האונס.
רוצה להיות סאב. ובקרוב אדע עד כמה אני באמת רוצה.
שעת המבחן מתקרבת.