בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בדד-ס"מ (חיי בארון הבדס"מ)

אוטוביוגרפיה מינית בצל עולם השליטה, ועוד תובנות ומחשבות על נושאים כאלה ואחרים
לפני 4 שנים. 10 במאי 2020 בשעה 6:36

כבן לחברה הדתית וכתלמיד ישיבה תיכונית, כמעט לא היה לי קשר עם בנות, אני עומד לסיים את התיכון, מתקרב לגיל 18 ועדיין בבתוליי. רשיון הנהיגה עומד לשנות את הסטטוס הזה. מסיים את הבגרויות ומתחיל ללמוד נהיגה, טסט ראשון – עובר. תחום העצמאות שלי מתרחב גם למקומות שאוטובוסים לא מגיעים אליהם. מכלי התקשורת שמעתי על קיומו של אזור תל ברוך. נסעתי לשם ערב אחד לסיור מקדים . המחזה היה די סוריאליסטי – עשרות מכוניות נוסעות באורות דלוקים באיטיות בשטח חולי כשביניהן מסתובבות עשרות זונות בלבוש מינימלי. מדי פעם עוצרת מכונית ליד אחת הנשים, מתקיים מו"מ קצר. הזונה נכנסת והמכונית מתרחקת. לאחר גמה שבועות אזרתי די אומץ ונסעתי לשם שוב, הפעם במטרה לאבד את בתוליי. לאחר מספר דקות של נסיעה איטית עצרתי ליד אחת הנשים שנראתה לי יותר מושכת מהשאר, אמרה את המחיר ולא ממש התווכחתי. נכנסה לרכב והורתה לי את הדרך אל חניה מאחורי קבוצת שיחים. היא הורידה את בגדיה המינימליים במושב הקדמי והזמינה אותי לעמוד מולה מחוץ לרכב, עזרה לי להוריד את המכנסיים והתחתונים , הביעה התפעלות כנראה די מזויפת מגודלו של האיבר שלי, ולאחר כמה דקות של משחק מקדים השכיבה את המושב הקדמי לאחור ועזרה לי להידחק אליה. כמה דקות של מגע מיני (ללא קונדום, האיידס עדיין לא היה בתמונה) ושוב פעם הידד – אני כבר לא בתול. אם לסכם את החוויה – לא משהו... כמובן שזה היה שונה ויותר מרגש מסתם אוננות מול חוברות או ספרים, אבל כנראה שדמיינתי משהו אחר לגמרי. אני מניח שאם הייתי עושה זאת פעם ראשונה עם נערה בת טובים לאור נרות ולצלילי כינורות – החוויה הייתה הרבה מרוממת ומסעירה. בהמשך חיי יצא לי לקיים אקטים מיניים הרבה יותר מלהיבים אבל  הפעם הראשונה היא תמיד משמעותית. ה'מין בתשלום' הראשון היה מבוא למגעים נוספים, את ה'חולות' של תל ברוך החליפו ה'לוחות' של ידיעות ומעריב שם בין שלל המודעות, התפרסמו כאלה המציעות עיסוי במכונים שונים ברחבי תל אביב. כשהחלטתי לנסות את אחד המכונים האלו – התברר לשמחתי שמדובר בהרבה יותר מעיסוי. בחלק מהמקומות זה כלל בסוף העיסוי הרפייה ידנית ובחלקם יחסי מין מלאים. הביקור במכונים האלו הפך בשבילי לתחביב שהנעים לי את שירותי הצבאי. הכרתי די טוב רבים מהמכונים בתל אביב. אחד מהם באזור רחוב המסגר זכור לי במיוחד בשל טיפול ייחודי שקיבלתי שם – העיסוי החל באופן די רגיל אבל באיזה שלב המעסה בקשה ממני לעמוד על ארבע על שולחן העיסוי, היא לקחה כוס עם מים חמים, מילאה את פיה והחלה ללקק את פי הטבעת תוך כדי שחרור המים החמים על האיזור. קשה מאד לתאר תחושת העונג של הדבר הזה. לצערי, מאז הפעם ההיא לא יצא לי לחוות זאת שוב. את מכוני העיסוי של ירושלים הכרתי בזמן לימודי באוניברסיטה העברית, הרבה פחות מוצלחים מתל אביב. ועדיין לאורך כל הזמן מלווה אותי עולם הבדס"מ כמו צל, קלטות, חוברות, ספרים, קטעי עיתונות, כל מה שקצת קשור וגורם לי סוג של גירוי מיני, נאסף לאוסף שהלך וגדל והוחבא במקומות מסתור שונים בבית ההורים במעונות באוניברסיטה ובשעת צורך נשלפו ממנו פריט או שניים.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י