בדד-ס"מ (חיי בארון הבדס"מ)

אז זהו פחות או יותר סיפור חוויות הבדס"מ שלי מהילדות ועד היום. החיים ממשיכים – עבודה,   משפחה, תחביבים  בזמן הפנוי.  היקום המקביל של עולם הבדס"מ ממשיך אצלי על אש די נמוכה – כחצי שעה ביום צפייה באתרים שונים העוסקים בנושא, פעם בכמה חודשים ריגוש וקפיצת אדרנלין כשאני קובע ביקור אצל מלכה בתשלום, ויש את הרגעים בהם אני שוכב עוצם את העיניים ונותן לדמיון לעבוד – שם  הפנטסיות מתחילות להתגשם, השמיים הם הגבול והכל יכול לקרות, אבל כשהעיניים נפקחות, חוזרים למציאות הקצת אפורה. אני טיפוס אופטימי ועדיין מפעמת בי התקווה שאוכל ליצור איזו מערכת יחסים משמעותית בעולם הבדס"מ, זה לא יהיה קל במיוחד בהתחשב בגילי ובמצבי המשפחתי אבל אני מאמין שבאיזה מקום ממתינה עדיין מישהי ...

עם כל הכבוד לקטעי הוידאו  המבויימים או לא, הדבר האמיתי הוא לראות את זה במציאות ללא תיווך של מסכים או אמצעי מדיה אחרים. הסיכויים להיתקל במציאות, באישה כבולה באזיקים הם די קלושים אלא אם כן אתה שייך לכוחות אכיפת החוק – משטרה, שב"ס משמר בתי המשפט – ואני לא שייך. עדיין, לאורך השנים נתקלתי בהן בכמה הזדמנויות, והחוויה נחרטה היטב בזיכרוני. אשמח לשתף אתכם. המקרה הראשון קרה לפני הרבה שנים כשאשתי הייתה בהריון – הגענו לבדיקה שגרתית במחלקת הנשים של בי"ח אסף הרופא. בזמן שיבנו בחדר ההתנה עם עוד אנשים רבים הבחנתי באשה לובשת מדים שנכנסה אל אולם ההמתנה ולצידה אישה צעירה נוספת לבושה אזרחי. כשניסיתי להבין מי הן והתבוננתי במבט יותר מעמיק שמתי לב שתנוחת ידיה של האישה הצעירה מוזרה במקצת. יד אחת שלה הייתה בתוך כיס המכנסיים ואילו היד השנייה הייתה צמודה אליה בצורה קצת חריגה. התקרבתי מעט אליהן ואז הבנתי בעצם שהצעירה כבולה באזיקים ומנסה להסתיר זאת באמצעות הנחת היד  בכיס. האישה במדים היא השומרת שלה וכנראה הן הגיעו מכלא נווה תרצה הסמוך לאסף הרופא. זרם אדרנלין הציף אותי ופשוט ננעלתי עליהן תוך שאני מקווה שאשתי תסיים את עניניה כמה שיותר מאוחר. הן התיישבו בספסל לא רחוק מאתנו ושמתי לב שהצעירה מאד נבוכה מהסיטואציה ומהמבטים שנשלחו אליהן. וגם אני חשתי קצת לא נעים מהעניין המוגזם שלי בה, אך הייתי כמו מהופנט, ולא יכולתי להתנתק.  אחרי כרבע שעה לשמחתה ולצערי הן נקראו פנימה כנראה בהליך מקוצר. לא ראיתי אותן שוב אך הסצנה זכורה לי כאילו התרחשה אתמול. המקרה השני קרה כשעברתי ליד  בית המשפט בתל אביב. באותם ימים עבר בנין בית המשפט שיפוצים נרחבים וכנראה שגם הכניסה למרתף העצורים נסגרה עקב השיפוצים. בזמן שעברתי שם נעצר ואן גדול של השב"ס לא רחוק מהכניסה. ירדו ממנו כמה מלווים של יחידת נחשון ואז החלו להוציא ממנו את העצורים, כולם כמובן כבולים באזיקים. נעמדתי להביט, ירדו משהו כמו 5-6 עצורים גברים. אלה פחות עניינו אותי וכבר התכוונתי להמשיך בדרכי, כששמתי לב שהעצור האחרון שירד הוא בעצם עצורה, בחורה די צעירה. זה כמובן שינה את התמונה ואני חיפשתי עמדת תצפית טובה והתמקדתי בה. היא הייתה כבולה עם הידיים מאחורי הגב (תנוחה הרבה יותר מגרה מאשר כבילת ידיים לפנים) וכן עם אזיקי רגליים. העצורים  עמדו ליד הרכב כמה דקות עד שהמלווים סיימו להתארגן, ואז החלו להצעיד אותם לכיוון בית המשפט. הסוהרת שהייתה חלק מצוות המלווים עצרה לרגע את הבחורה ובדקה את האזיקים כנראה לוודא שהם מהודקים מספיק. הם המשיכו בדרכם ולאחר דקה או שתיים נבלעו בפתח בית המשפט. אכן סצנה נדירה שהייתי מוכן לשלם לא מעט על מנת לצפות בה שוב. המקרה השלישי קרה לפני כשנתיים. הייתי באזור המלונות על שפת הים בתל אביב. עברתי מעל גשר שמתחתיו הייתה הכניסה למלון קרלטון. לפתע אני שומע צעקות מלמטה. אני מביט מהגשר ואני רואה שוטר נאבק באישה שיושבת על ספסל ליד הכניסה. כמובן שהמחזה סיקרן אותי. ירדתי מהגשר ותפסתי עמדת תצפית לא רחוק עם עוד כמה סקרנים. מדובר היה בתהליךן מעצר. השוטר הצליח לאזוק יד אחת של האישה אך היא נאבקה ולא אפשרה לו לאזוק את היד השניה. היא הייתה אשה כבדת משקל וכנראה די חזקה והשוטר נאבק בה לאורך דקות ארוכות וזאת בלווי צעקות וזעקות שלה שהיא לא עשתה כלום ושישחררו אותה. בסופו של דבר לאחר הפעלת כוח רב, השוטר הצליח בקושי לנעול את האזיק השני, ואז כאילו יצאה הרוח מהמפרשים, האישה נרגעה והפסיקה להיאבק. בתוך כמה דקות הגיעה תגבורת, שהשוטר כנראה הזמין, ושוטרת ליוותה אותה לניידת. זה היה מחזה יוצא דופן שהראה את ההשפעה שיש למעצר ולכבילה באזיקים על רוח ההתנגדות של בני האדם  יש כאן בהחלט השפעה פסיכולוגית מעבר למימד הפיזי. ובמעבר חד מהמקרים שראיתי במציאות אל הפנטסיה האולטימטיבית שלי הקשורה באזיקים – "יש לי חלום", כמו שאמר מרתין לותר קינג, להיות זבוב על הקיר במסע שעוברת עצורה מבית המעצר אל הדיון בבית המשפט ובחזרה. עד כמה שהבנתי מדובר במסע חתחתים לא קל שמתחיל לפנות בוקר באיסוף מבית המעצר ובנסיעה ברכב להובלת אסירים אל מרכז מיון שם נאספים העצורים מבתי הכלא השונים, המתנה שם בכלובים מיוחדים עד שיאספו כולם, ומשם נסעיה לבתי המשפט השונים. בבית המשפט המתנה במרתף העצורים עד לדיון ואחריו כל התהליך בסדר הפוך. אני מניח שרוב הזמן היא כבולה באזיקים אולי למעט הדיון בפני השופט. קשה לי להאמין שאזכה לראות דבר כזה אבל לדמיין – קשה לי להפסיק. עוד מקרה שמערב דמיון ומציאות קרה לפני כמה שנים, שכגיסתי הסתבכה באיזה עניין כלכלי ונעצרה ע"י המשטרה. לפנות בוקר הגיעו השוטרים אליה הביתה ועצרו אותה ואת בן זוגה, היא עברה בין תחנות משטרה ובתי מעצר שונים במשך כשבועיים ואח"כ שוחררה בערבות. לא יצא לי  לשמוע אותה מספרת על מה שעברה בזמן המעצר וכמובן שלא היה לי נעים לשאול. אבל  מדי פעם, כשאנו נפגשים, קורה שאני מדמיין אותה כבולה באזיקים. וזו פנטסיה די מעניינת כי היא באמת מערבת דמיון ומציאות

רוב העניין שלי באזיקים הוא בקשר שלהם לנשים אבל כסוויץ' מעניין אותי גם לנסות אותם על עצמי. זה בא לידי ביטוי בכמה דרכים – כבילה עצמית באזיקי צעצוע (ממתכת כמובן), פנטסיות על כך שאני נעצר בידי שוטרת, נכבל באזיקים, ומובל בזינזאנה לבית המעצר, ובקטע היותר מציאותי כשאני מגיע לסשן אצל מלכה אני מבקש שתעשה שימוש באזיקי מתכת. לרובן בד"כ אין כאלה אזיקים וגם  אלו שיש להן, לא תמיד הן זוכרות להשתמש במהלך הסשן אבל במקרים שכן השתמשו -עוצמת המתכת הקרה הכובלת את הידיים או הרגליים הגבירה את תחושת חוסר האונים ומשם גם את ההנאה מהסשן

אחד הפטישים שלי קשור לאזיקים. כשאני אומר אזיקים אני לא מתכוון לרצועות העור עם האבזמים שבהם משתמשים ברוב סצנות הבדס"מ וגם לא לאזיקי הפרווה המעודנים – אני מתכוון לאזיקי מתכת משטרתיים צוננים, מבהיקים עם צליל הנעילה הייחודי, במיוחד כשהם משמשים כקישוט על ידיהן או רגליהן של נשים. כמו בשאר האלמנטים של חיי הבדס"מ שלי גם העניין שלי באזיקים התקדם עם התפתחות הטכנולוגיה. בהתחלה היו כמה תמונות בעיתון של נשים שנעצרו ונכבלו באזיקים או כתבה על כלא נשים צבאי שריגשו אותי עד בלי די (חושב שעדיין יש ברשותי כמה תמונות וכתבות שגזרתי מהעיתונים)  בהמשך היו סצנות בסרטי קולנוע או כתבות בחדשות בטלוויזיה על נשים שנעצרו ומשום מה הצלם בחר להתמקד באזיקים שעל ידיהן או רגליהן. רק בהמשך הדרך אגיע להבנה שזו התמקדות מכוונת, וכנראה שהכתבים יודעים שיש בזה סוג של ריגוש לרבים. השלב הבא בהתפתחות הטכנולוגית היה מכשיר הוידאו, שנים אח"כ התחילו שירותי הכבלים ושם גיליתי את הסדרה האמריאית cops סדרת ריאלטי משטרתית המתעדת את פעילות  המשטרה בשטח. בכל פרק יש 3 סצנות שבסופן מתבצע מעצר. באחת הפעמים שיצא לי לצפות בסדרה התבצע מעצר של בחורה שבסופו היא נכבלה באזיקים. כמובן שזה הביא אותי להתביית על הסדרה. לי שכבר הייתי נשוי באותה תקופה, לא היו כבלים בבית ולכן תיכנתתי את מכשיר הוידאו שיקליט את הסדרה בבית הורי. הסדרה שודרה בלילות שבת ולכן הייתי צריך לכסות את הוידאו במפה על מנת שלא יבחינו שהוא נדלק. במוצאי השבת הייתי לוקח אלי את הקלטת ויושב נרגש לצפות בה. לצערי רוב המעצרים היו של גברים מה שפחות עניין אותי, אבל פה ושם נתקלתי במעצרי נשים וזה היה בהחלט שווה את המאמץ. לאחר שהצטברו אצלי הרבה קלטות עם פרקי הסדרה החלטתי לערוך מתוכן רק את הקטעים שעניינו אותי. היום באמצעות תוכנות מחשב קל מאד לערוך, אז הייתי צריך לעבוד עם 2 מכשירי וידאו שאחד משדר ואת השני הייתי מפעיל על הקלטה כשהגענו לקטע רלוונטי. בסופו של דבר נשארה לי קלטת של סצנות מעצר נשים. עד היום אני צופה בה מדי פעם בנוסטלגיה. השלב הבא היה כמובן האינטרנט שחיסל את מכשירי הוידאו. כמובן שצפיתי בהרבה אתרים העוסקים בבדס"מ אבל מדי פעם גלשתי ביו טיוב כשאני רושם בשורת החיפוש: handcuffed women  או arrested women והאמת הופתעתי מכמות סרטים בנושא שמצאתי קטגוריות של מאות סרטונים כולם עוסקים בנשים ואזיקים. יש לי תחושה שהנושא מעניין רבים שהם לא ממש אנשי בדס"מ. תופעה מעניינת שאליה שמתי לב בהקשר לסרטוני היו טיוב – אפשר לחלק אותם לשניים אמיתיים ומבוימים. המבוימים – אם זה סצנות מסרטים או סדרות או מאתרים שעוסקים באזיקים , הרבה פחות מרגשים ומגרים אותי לעומת אלו שצולמו במציאות ותיעדו מעצרים.  אחת מסדרות הסרטונים בהם נתקלתי די מזמן, ועדיין לא הצלחתי להחליט אם הם מבויימים או לא – היא   של  Patty Mayo. מדובר על תיאור קורותיו של 'צייד ראשים אמריקאי' שזה משהו כמו שוטר פרטי/פרילנסר שתפקידו לעצור בד"כ כאלו שחייבים כספים, הסרטים מתארים בפרוטרוט את כל תהליך המעצר רובם של גברים אבל יש גם מדי פעם מעצר של נשים. בניגוד למעצרים בcops כאו המעצר לא עובר בקלות – המבוקשים בורחים ומתחבאים ממש כמו במשחק מחבואים וכהם מתגלים בד"כ מתווכחים ונאבקים בשוטרים. התגובות המוגזמות של שני הצדדים ותיעוד הוידאו המפורט גורמים לי לחשוב שהכל מבויים אבל מצד שני לך תבין את האמריקאים, אולי זה באמת קורה אצלם כך.

כאילו לא מספיק שאני חריג בעולם הסטרייטים וחי די לבד בעולם הבדס"מ, הרי שגם בעולם הזה אני קצת חריג, ובעוד שהרוב מתחלקים לדומים וסאבים אני מגלה עם השנים שאני סוויצ' גם וגם. ניסיתי לברר עם עצמי מה המשמעות של זה ולמה אני לא יכול לבחור צד, והגעתי לאיזו תאוריה שאינני יודע אם היא אכן נכונה – התאוריה אומרת שבעולם המציאותי יש לי אישיות של סאב מבחינה מינית – ואני מעדיף שהנשים בחיי יהיו חזקות יובילו וינהלו אותי, בעוד שבעולם הפנטסיה והדמיון אני בהחלט דומיננטי ושם אני רואה את עצמי מוביל יוזם ומנהל.  היו כמה פעמים שניסיתי להעביר את הפנטסיות שלי למציאות ,כמו שספרתי על הניסיון באחת הפגישות הדיסקרטיות. ניסיתי גם למצוא שפחה בתשלום. בניגוד למלכות בתשלום שפחות בתשלום קשה מאד למצוא. בתקופה שעוד חיפשתי מודעות בעיתון נתקלתי באחת שרמזה על מישהי שמוכנה להיות נשלטת. יצרתי קשר, הגעתי לדירה שלה ודי מהר התברר שהיא בעצם סטרייטית שאולי אוהבת קצת יותר דומיננטיים. לא היו שום אביזרים ושום אוירה של סטודיו – לאחר כמה הוראות שלי – להתפשט, לקפוץ לעמוד על ארבע וכו' ולאחר כמה הצלפות קלות בחגורה – פשוט זיינתי אותה וזה נגמר עם טעם של אכזבה קלה. כשנכנס האינטרנט המשכתי לחפש מדי פעם אבל גם הקישורים המעטים שמצאתי התבררו כלא זמינים ולא אקטואליים. לפני כמה שנים נתקלתי באיזה פרסום שנראה לי רציני, ניסיתי להתקשר בלי הרבה ציפיות ולהפתעתי ענתה לי מישהי שלאחר כמה דקות שיחה הבנתי שהיא אכן 'שפחה בתשלום' האמת בתשלום גבוהה מאד כמעט פי 4 ממה שלוקחות המלכות. לאחר כמה ימים של התלבטות ולאחר ששברתי תכנית חיסכון התקשרתי שוב וקבעתי פגישה. ההתרגשות לקראת המפגש הייתה רבה, מצד אחד רצו לי בראש כל מיני תסריטי פנטסיות שאולי עשויים בחלקם להתגשם ומצד שני היה החשש והלחץ שאולי זו הזדמנות שלא תחזור יותר, והאם אצליח להפיק ממנה את המיטב.  לא הצלחתי להבין האם המקום מצויד כמו סטודיו, ולכן דאגתי להביא איתי כמה אביזרים שמצאתי בבית כמו אזיקי הצעצוע, אטבי כביסה שיפודי עץ דקים שאפשר להשתמש בהם להצלפות קלות. הגעתי לדירה בבנין משותף באחד מהרחובות הראשיים בתל אביב, פתחה לי את הדלת בחורה נאה אם כי לא צעירה במיוחד. ישבנו לשיחה קלה לפני הסשן – היא ספרה לי שהיא אוהבת את יחסי המין שלה בעיקר כנשלטת כשהגבר הוא דומיננטי. ובשל קשיי פרנסה החליטה למכור את שירותיה כשפחה בתשלום. הסבירה לי פחות או יותר מה הם הגבולות שלה (אלימות קשה, סימנים וכו') נכנסו לחדר השינה וכפי שצפיתי הוא לא היה מאובזר במיוחד, היא פתחה את אחת המגירות בארון והיו לה שם בעיקר כמה סוגי חבלים בעובי שונה וכמה דילדויים שאותם הסבירה- אפשר להחדיר לה וגינלית או אנאלית. התאכזבתי קצת שאין שוטים או אביזרי הצלפה אחרים ושאלתי אם אוכל להשתמש באביזרים שהבאתי מהבית. היא הסכימה והסשן התחיל. הוריתי לה להתפשט ולזחול אלי, לעמוד על הברכיים, לשחרר את הזין שלי ממסתור הבגדים ולהחל בעבודת הקודש של המציצה. יוזמה מעניינת שלה היתה למצוץ לי גם את הביצים. אני חייב להודות שזו הייתה חוויה מענגת במיוחד אותה ניסיתי לראשונה. בשלב הבא כבלתי את ידיה מאחור באזיקים שהאתי איתי, ניסיתי לקשור את השדיים שלה בחבלים שמצאתי במגירה, אם כי לא בהצלחה יתרה (בשל עובי החבלים או גודלם הלא מספק של השדיים) הוריתי לה לכרוע לפנים והחדרתי לפי הטבעת את אחד הדילדויים. אטבי הכביסה הוצמדו לשדיים לבטן ולישבן ונוענעו עד שנפלו. קצת ספנקים עם היד על התחת, הצלפות קלות עם שיפודי העץ (טכניקה די פשוטה כשמחזיקים ביד אחת את השיפוד קרוב לאברי הגוף, וביד השנייה מותחים ומקשתים אותו לאחור ואז משחררים, והוא מנחית הצלפה קלה אך כואבת) שימוש גם בקצה החד של השיפוד לדקירות קלות. באיזשהו שלב הוצאתי את הדילדו ובמקום שהתפנה נכנס לביקור הזין שלי. הייתה גם חדירה וגינלית. סצנת ה'גמירה' של הסשן הוקדשה לתגלית של תחילתו – 'מציצת הביצים'. אפשר לסכם את החוויה היקרה - כלא רעה במיוחד, אם כי די רחוקה מהפנטזיות שרצו לי בראש לפני.

עוברים לכסא הסד – הראש והידיים ננעלים בחורים מתאימים בסד מעץ המחובר לחלק העליון של המושב, הזין והביצים ננעלים בסד יותר קטן המחובר לחלק התחתון, גם הרגליים נקשרות ותחושת חוסר האונים מושלמת, המלכה מצמידה אטבים קטנים לשק הביצים ולזין המתוח ואז מנענעת אותם קלות עם היד ,ולאחר מכן בעזרת שוט הקרופ היא מפילה אותם אחד אחד. לאחר מכן אני נשכב על שולחן טיפולים, ידי ורגלי נקשרות לצדדים, אלקטרודות מוצמדות לביצים ולפטמות, מכשיר קטן מתחיל לשלוח זרמי חשמל לגופי, בהתחלה הזרם די חלש אני מרגיש תחושת דיגדוג אפילו נעימה באופן כלשהו, אח"כ עוצמת הזרם מתגברת וזה כבר הרבה פחות נעים, כשהזרם מגיע לאחת העוצמות הגבוהות אני כבר לא מסוגל לסבול ומשחרר את מילת הביטחון. כמה דקות מנוחה עדיין על מיטת הטיפולים אני עובר לעמידה על ארבע, המלכה מושכת את הביצים אחורנית ומחברת את מתקן ההמבלר – אלו שתי חתיכות עץ מעוצבות התופסות את הביצים מאחור ובעזרת ברגים לוחצות ומהדקות אותן, מי שנקשר כך חייב להישאר בתנוחת ארבע ואין לא אפשרות להזדקף. בשלב זה נכנס לפעולה גם גלגל הכאב שעובר ביסודיות על הביצים הזין והישבן סדרת דקירות מתמשכת שמשאירה סימנים אדומים, אל הגלגל מצטרף גם נר ואני חש בטיפות שעווה רותחות הנוחתות על פי הטבעת והביצים. וכעת לסצנת הסיום – אני יושב על כסא, ידי נכבלות מאחור באזיקי מתכת, החבל חוזר ללפף ולהדק את הביצים, על הראש מולבש האורגזמטרון ( מכשיר עם זרועות מתכת דקות שעולה ויורד ומגרה את מרכזי העצבים בראש) ואל הזין המתוח מוצמד ויברטור גדול – אני מרגיש קרוב לשיא, מחכה לספירה לאחור של המלכה וכשאני מקבל את האישור המיוחל אני פשוט מתפוצץ באורגזמה מטורפת... (גילוי נאות – הסשן המתואר לעיל לא התרחש בפעם אחת אלא במספר סשנים שמכל אחד לקחתי את המיטב)

היו לי הרבה מפגשים עם מלכות בתשלום חלקם מוצלחים יותר חלקם פחות, אנסה לתאר פה את אחד הסשנים האידאליים שעברתי – לאחר תיאום טלפוני מגיע אל הסטודיו מתרשם מהעיצוב מהתאורה ממגוון המתקנים והכלים העומדים לרשותה של המלכה וכמובן מהמלכה עצמה – היא נראית מסתורית לבושה בבגדי עור המדגישים את רגליה החטובות המסתיימות בזוג מגפי עור עם עקבים גבוהים, את המחוך המדגיש את השדיים המתפרצים ממנו את השיער הבלונדיני הגולש. לאחר תיאום ציפיות קצר ותשלום אני מקבל הוראה לפשוט את הבגדים ולהתייצב ליד הצלב. היא קושרת את ידי ורגלי לצלב ומביאה שרפרף נמוך וחוט קשירה ארוך. החוט נכרך ומתהדק סביב הביצים והזין ואני מקבל זריקת אדרנלין וזיקפה . ידיה נשלחות אל האזורים האינטימיים – לוחצות מועכות הציפורניים שורטות קלות והתחושות מסחררות. הצלפות קלות עם שוט רכיבה. שינוי תנוחה – אני על ארבע הביצים עדיין קשורות ואל קצה החבל היא מחברת משקולת שאותה אני צריך לגרור לאורך החדר, לא קל אבל מרגש. חוזר למצב עמידה, את החוט סביב הביצים מחליף אביזר שנקרא מצנח – רצועת עור עבה המהודקת סביב הביצים ואליה מחוברת רצועה קטנה המאפשרת תליית משקולות – המשקולות נוספות אחת אחרי השנייה הרצועה מותחת את הביצים כלפי מטה הכאב מתגבר אבל איכשהו גם נסבל. השלב הבא – פלאג אנאלי – שוכב על הגב רגליים מפוסקות המלכה מחדירה אצבע עם חומר סיכה לפי הטבעת ואחריו מגיע הפלאג. לא עבה במיוחד אבל השרירים מתנגדים וזה כואב, הלחץ מתגבר ובאיזשהו שלב מתגבר על התנגדות השרירים והפלאג בפנים. עדיין על הגב, אזיקי עור מיוחדים מחוברים לקרסוליים מעלי יורד מוט מתכת המחובר למנוף חשמלי אזיקי הרגליים מחוברים לקצות המוט ואז נשמע זמזום המנוע של המנוף ואני נמשך כלפי מעלה, לאחר זמן קצר אני תלוי מהרגליים הראש כלפי מטה מתנדנד באויר. חוויה מעניינת. החבל שוב נקשר לזין והביצים ואז המלכה מושכת אותו והנדנוד מתגבר.

המשך יבוא...

במשך תקופה מסוימת הייתי נפגש פגישות דיסקרטיות עם מישהי שהכרתי דרך מודעה. אלו היו מפגשים של פעם בכמה שבועות וכללו שיחות על כוס קפה, מסעדה או צימר מדי פעם וכמובן בילוי במיטה. ניסיתי פעם לגשש אם היא תסכים לגוון את המפגשים במשחקי בונדג' קלים. הבאתי אזיקים מתחפושת של שוטר שמצאתי בבית וכן כיסוי עיניים שקיבלתי פעם במטוס. הצעתי משחק תפקידים של שוטר ועצירה, והיא הסכימה לזרום איתי. הפשטתי אותה לצורך חיפוש, כבלתי עם האזיקים את ידיה מאחור ושמתי את כיסוי העיניים וחדרתי מאחור כשהיא גוחנת אל השולחן. במפגש אחר ביקשתי שתכבול אותי עם כיסוי עיניים ומשחקי נוצה. מבחינתי זו הייתה חוויה קצת שונה ומהנה, וקיוויתי שאולי נמשיך ונתקדם עם ה'משחקים' האלו, אבל הייתה לי תחושה שהיא לא ממש בעניין ועושה את זה בעיקר לרצות אותי, אז החלטתי לוותר והמשכנו במפגשים סטנדרטיים.

adip2000@walla.co.il

במסגרת ביקוריי בחו"ל עברתי סוג של הרפתקת בדס"מ קצת מפוקפקת. אחד האתרים בהם גלשתי היה alt.com  אתר שעוסק במין אלטרנטיבי. האתר כולל הרבה מרכיבים ובין השאר יש לוח למודעות היכרות בכל העולם. אני כבר לא זוכר אם פרסתי מודעה וענו לי או שאני פניתי למודעה קיימת. בכל מקרה יצרתי קשר עם אשה בתפקיד דום שחיה בארה"ב. כתבתי לה שאני מגיע לניו יורק מדי פעם ואשמח להיפגש איתה. התרגשתי מאד כיון  שזו הייתה הפעם הראשונה בה אני  יוזם מפגש שלא בתשלום. היא ענתה לי שאצור איתה קשר כשאגיע לשם וכשהגעתי למלון בניו יורק שלחתי לה מיל עם שם המלון ומספר החדר.  לאחר כמה שעות היא התקשרה. הקול שלה נשמע לי קצת מוזר אבל לא ייחסתי לזה חשיבות. היא שאלה אם אוכל למחרת להגיע לעיירה מסוימת בניו ג'רסי ומשהשבתי בחיוב היא נתנה לי הוראות איך להגיע לשם ברכבת, ציינה שתחכה לי ברכב שלה מחוץ לתחנה ובקשה שאביא כסף לתשלום במוטל. למחרת נסעתי כשעה וחצי ברכבת לאותו עיירה קטנה, התרגשות מהרפתקה מצד אחד וחשש מאכזבה מצד שני ליוו את מחשבותי במהלך הנסיעה. הגעתי לתחנה קצת לפני השעה שקבענו, הסתובבתי שם קצת וכשהגיע הזמן ניגשתי לפתח הכניסה אך לא ראיתי שום רכב שמחכה, המתנתי עוד ועוד ולאחר כחצי שעה כשלא הבחנתי באף אחת שמחכה לאסוף אותי החלתי להתייאש וכבר חשבתי לעלות על הרכבת בחזרה. ואז התקרבה איזו מכונית באיטיות לפתח התחנה ונעצרה שם. מרחוק שמתי לב לדמות קצת מוזרה, ולא הייתי בטוח אם זה גבר או אשה,  שישבה שם ונראה שהיא ממתינה למישהו. איזה קול בראשי אמר לי: אל תיגש לשם, סע חזרה, אבל הצד ההרפתקני שבי טען: אם עשית את כל הדרך לכאן לך תנסה בכל זאת. ניגשתי אל הרכב והדמות שישבה בפנים הנהנה לעברי, הבנתי שהדייט של הגיע. נכנסתי לרכב היא התחילה לנסוע תוך כדי שיחה קצרה. הקול שלה היה מוזר כמו ששמעתי בטלפון ואז נפל לי האסימון...הגברת שיצרה איתי קשר היא בעצם גבר... טרנסית או משהו דומה... בלון ההתרגשות שלי התרוקן כהרף עין אבל היה קצת מאוחר לסגת. היא המשיכה בנסיעה לכיוון המוטל והתעניינה כמה כסף הבאתי, עניתי שכ-100$ , היא אמרה שאולי זה יספיק למוטל אבל מה עם משהו בשבילה, עניתי שזה מה שיש לי. ראיתי שלא כ"כ מצאה חן בעיניה התשובה היא הציעה שניסע לכספומט ואמשוך עוד כסף. למזלי עלה בדעתי להחביא את כרטיס האשראי באחד הכיסים. הוצאתי את הארנק והראיתי לה שאין בו כלום מעבר לשטר של 100. הנסיעה נמשכה בשתיקה לא נעימה. לאחר כחצי שעה של נסיעה הגענו למוטל די עלוב בכניסה לעיירה קטנה. היא החנתה את הרכב בקשה את הכסף והלכה להסדיר את החדר. בזמן שחיכיתי לה החלו לחלוף במוחי תסריטי אימה, נזכרתי בכל הסיפורים הסרטים וגם במקרים אמיתיים של פסיכופתים ורוצחים סדרתיים שפעלו בדיוק במקומות כאלו. לצערי כבר היה מאוחר מדי לסגת, לא ראיתי שום אפשרות לחזור לבדי. לאחר כעשר דקות היא חזרה, פקדה עלי להוציא את המזוודה שלה מתא המטען ולצעוד אחריה, עשיתי זאת בדממה. החדר היה עלוב כפי שציפיתי. דקות ארוכות לקח לה לארגן את הווילון השבור כדי שיסתיר את מה שקורה בפנים. היא הורתה לי להתפשט, הלבישה גרב ניילון הדוקה על ראשי חסמה את הפה עם גאג וקשרה באמצעות חבלים את ידי מאחור. בשלב זה חלפו בי תחושות שונות – מצד אחד ריגוש מיני מהקשירות ומצד שני פחד ממצב של חוסר אונים בידי אשה/גבר שאולי ירצה לעולל לי משהו רע. בשלב הבא היא הורתה לי לכרוע ליד המיטה ולשכב עם הפנים על המיטה. היא שלפה אביזר מסוים מהמזוודה, בשל תנוחת השכיבה והגרב על הפנים לא ראיתי מה זה בדיוק אבל תוך זמן קצר הרגשתי בהחלט מהן אותו אביזר. זה היה דילדו אותו היא ניסתה להחדיר לפי הטבעת. זה ממש לא היה התסריט שעליו פנטזתי, והיה מאד לא נעים כי הדילדו היה גדול ולא היה לי שום ניסיון עם דברים כאלו, חשבתי שאולי היא תעבור לאיזה אביזר או משחק אחר אבל היא הייתה די עקבית עם הדילדו. ואז החלטתי שאני רוצה להפסיק. התחלתי להשמיע קולות לא ברורים דרך הגאג והיא הורידה אותו כדי שאדבר יותר ברור. בקשתי ממנה להפסיק את הסשן. היא נראתה די מאוכזבת ושאלה שוב ושוב אם אני בטוח. השבתי שכן. לשמחתי היא נענתה, התירה את הקשרים, הסירה את הגרב. התקפלנו בחזרה לרכב ושוב בשתיקה מאד לא נעימה עשינו את הדרך חזרה. כשהורידה אותי בתחנת הרכב ונעלמה לדרכה, נשמתי לרווחה. בדרך חזרה לניו יורק הרהרתי באפשרות שתסריט האימה היה מתגשם ומה הייתה חושבת המשפחה שלי אם היו מוצאים אותי במקום כזה. כמובן שלא חזרתי לנסות היכרות מהסוג הזה.

במסגרת עבודתי יצא לי במשך כמה שנים להגיע לחו"ל, לפעמים מספר פעמים במשך השנה. היעד העקרי בחו"ל היה ניו יורק. כמובן שניצלתי את שהותי שם לטיולים והיכרות עם העיר המדהימה הזאת. באיזה שלב התחלתי לחשוב שבטח יש לניו יורק מה להציע גם בתחום הבדס"מ. בעידן האינטרנט היה קל מאד לברר את זה. כמה לחיצות מקש וגיליתי שיש בעיר כמה מועדוני בדס"מ מעניינים. היות ובד"כ נסעתי לשם לבד לא הייתה לי בעיה לצאת למועדון כזה גם אם זה אומר לחזור לחדר לפנות בוקר. ואכן היה מאד מעניין שם. בקרתי ב-2-3 מועדונים כאלו אחד מהם היה ה-PADDLES. מגיעים עם הרכבת התחתית לאזור הדאונטאון, בניגוד למועדון היחיד בישראל – שם אין בעיה לגברים להיכנס לבד. עלות כרטיס כניסה כ-50 $. מספר חללים אפלוליים , בכניסה בר עם משקאות וכיבוד קל, מוסיקת מועדונים ברקע, מסתובב קצת ברחבי המועדון בכל חלל יש כמה מתקני בדס"מ, מתקני קשירה צלבים כלובים וכו'. לקראת חצות המועדון מתחיל להתמלא חלק מהאורחים בודדים וחלקם מגיעים בזוגות. הזוגות בד"כ מגיעים עם תיק או מזוודה בהם מאוחסנים "כלי המשחק" שלהם – שוטים, חבלים, ספנקרים ושאר אביזרים משעשעים.  הזוגות תפסו מקום בפינות שונות של המועדון והחלו בהתארגנות לסשן שכללה הפשטה חלקית או מלאה של הסאב, קשירות  באמצעות חבלים או אזיקים, אלו שתפסו את אחד המתקנים השתמשו בו לקשירות, הכלים הוצאו מהמזוודות והתרמיים ונערכו באיזור , בתום ההתארגנות החלו הסשנים – והם נעו מהקלים בהם המאסטר משכיב את הסאב על ברכיו וחובט בישבנו בעזרת הידיים ו באמצעות פאדל  ועד סשנים קשים ואקסטרימיים שכללו נעיצת קרסים באזורים שונים בגוף, קשירות מסובכות והצלפות אכזריות. מסביב לכל איזור סשן כזה התרכזו קהל הצופים שהיו ברובם אלו שהגיע לבדם. לזוג שהיה עסוק בסשן נראה שלא הפריעה הצפייה, הם היו שקועים בעולמם וחלקם נראו כאילו באו בעיקר בשביל קהל הצופים. .מבין הביקורים שלי במועדון זכור לי במיוחד סשן עם בחורה צעירה ויפה מאד, המאסטר שלה הפשיט אותה עד לתחתונים וחזייה, הושיב אותה על ברכיה עם הידיים על העורף מול אחד הקירות והלך, היא המתינה לו כך ללא תזוזה כרבע שעה, כשחזר הוציא הנתיק שוט והחל בסשן הצלפות. היה משהו במראה שלה, בתנוחה בהבעות הפנים שנשאר חרוט בזיכרוני שנים רבות אח"כ. לעיתים נדירות שיתפו המאסטרים את קהל הצופים בסשן באחד מהפעמים האלו, אזרתי אומץ וביקשתי רשות לגעת בשפחה שהייתה קשורה לאחד העמודים. המאסטר אישר לי והתרגשות רבה שלחתי את יד אל החזה שלה ולחצתי על הפטמה. לעיתים קרובות שמעתי שם עברית , היו כמה מלכות מאיזור ת"א שהגיעו לשם לביקור וגם סתם צופים כמוני, מוזר היה לזהות שם חרדים שהגיעו כמובן ללא כיפה אבל הזקן והפיאות די הסגירו אותם. אם לסכם הביקורים האלו היו חוויה מרגשת מאד שחבל שאי אפשר לשחזר אותה גם בארץ

אפשר לומר שהייתה פה סוג של התמכרות, הייתי מרגיש משיכה בלתי נשלטת לחומרים הנ"ל, ורצון עז לצרוך אותם אחת לכמה ימים, אבל באופק הלך והפציע הסם החזק מכולם ה'הרואין' של עולם הפורנו, כן, אני מתכוון לאינטרנט ששינה את פני העולם כולו אבל גם את חיי ה"מכורים" השונים ואני ביניהם.

זה הגיע בתחילת שנות ה-90, התחלתי לשמוע מחברים ובני משפחה על דבר חדש, רשת אינטרנט שמאפשרת לקשר בין מחשבים במקומות שונים ואף ברחבי העולם. מושגים כמו גלישה, מודם, אתרים וכו' נשמעו לי כמו שפה זרה שאינני מבין כלל, הייתי אז רחוק מתחום המחשבים ולא ייחסתי חשיבות מיחדת לשמועות האלו, בסופו של דבר נחת בביתנו מחשב משומש עם מודם איטי ומצפצף ואז קצת בהיסוס החלתי להתעניין ובסופו של דבר גם לנסות. בהתחלה היו אלו אתרים פשוטים מאד כמעט ללא גרפיקה ועסקו בעיקר במתן מידע על נושאים שונים. רשת האינטרנט גדלה והתפתחה , האתרים נהיו מעניינים ומגוונים יותר ובאיזשהו שלב עלה בי הרעיון שאפשר למצוא בה גם חומרי בדס"מ . חיכיתי להזדמנות המתאימה בה לא היה איש בבית, התיישבתי ליד המחשב ובהתרגשות גדולה הקשתי במנוע החיפוש הפרימיטיבי שהיה אז את האותיות BDSM , ואכן הפלא התרחש ומולי הופיעו על המסך אתרים ודפי אינטרנט שעסקו בנושאים אלו, בשלב ראשון החומרים היו באנגלית ואח"כ גם בעברית, לצד שורות הטקסט החלו להופיע תמונות של גברים ונשים בתנוחות בדס"מ ובעירום חלקי או מלא, כשהחלו להופיע גם סרטונים ידעתי שאופן צריכת הבדס"מ שלי לא יחזור להיות כשהיה. עיין לא זנחתי את החומרים שהיו לי אבל המדיה החדשה החלה לתפוס מקום יותר משמעותי. בלחיצת מקש השגתי מה שכמה שנים לפני כן הייתי צריך לחפש בחנויות ספרים נידחות או בבתי קולנוע מפוקפקים. אחד האתרים הרציניים בהם נתקלתי בתחילת הדרך היה INSEX אתר אמריקאי שעסק בעיקר בבונדג'. בנו שם מתקני קשירה וריסון מושקעים במיוחד, תנוחות הקשירה של הנשים שם היו יצירתיות ומעבר לכל דמיון. לא הייתי יכול להתנתק, וביליתי שעות מול הדבר הזה. עם הזמן הגעתי לעוד ועוד אתרים חלקם טובים מקצועיים ויצירתיים וחלקם ברמה נמוכה ומשעממים, בין הטובים : paintoy, brutal master , ו-SVP הגרמני, אתרים מסחריים ואתרי חובבים, מצאתי חומרים מכל קצוות תבל – יפן, רוסיה, צרפת, אנגליה, אבל הטופ של הטופ זה האתר ההונגרי elitepain  (או graias בגרסתו הנוכחית)  האתר עוסק בעיקר בהצלפות בכל סוגי הכלים האפשריים . כוכב האתר הוא גבר בשם מקסמיליאן לומפ  שאפשר לומר שהוא מגלם  את  הסאדיזם  הטהור – ומצד שני יש את הבחורות  שעוברות מסכת ייסורים לא קלה, הן כמובן לא עושות זאת להנאתן או לשם שמיים אלא תמורת כסף ועדיין הן גיבורות בעיניי ואני מעריץ את יכולת הסבל שלהן.