אפשר לומר שהייתה פה סוג של התמכרות, הייתי מרגיש משיכה בלתי נשלטת לחומרים הנ"ל, ורצון עז לצרוך אותם אחת לכמה ימים, אבל באופק הלך והפציע הסם החזק מכולם ה'הרואין' של עולם הפורנו, כן, אני מתכוון לאינטרנט ששינה את פני העולם כולו אבל גם את חיי ה"מכורים" השונים ואני ביניהם.
זה הגיע בתחילת שנות ה-90, התחלתי לשמוע מחברים ובני משפחה על דבר חדש, רשת אינטרנט שמאפשרת לקשר בין מחשבים במקומות שונים ואף ברחבי העולם. מושגים כמו גלישה, מודם, אתרים וכו' נשמעו לי כמו שפה זרה שאינני מבין כלל, הייתי אז רחוק מתחום המחשבים ולא ייחסתי חשיבות מיחדת לשמועות האלו, בסופו של דבר נחת בביתנו מחשב משומש עם מודם איטי ומצפצף ואז קצת בהיסוס החלתי להתעניין ובסופו של דבר גם לנסות. בהתחלה היו אלו אתרים פשוטים מאד כמעט ללא גרפיקה ועסקו בעיקר במתן מידע על נושאים שונים. רשת האינטרנט גדלה והתפתחה , האתרים נהיו מעניינים ומגוונים יותר ובאיזשהו שלב עלה בי הרעיון שאפשר למצוא בה גם חומרי בדס"מ . חיכיתי להזדמנות המתאימה בה לא היה איש בבית, התיישבתי ליד המחשב ובהתרגשות גדולה הקשתי במנוע החיפוש הפרימיטיבי שהיה אז את האותיות BDSM , ואכן הפלא התרחש ומולי הופיעו על המסך אתרים ודפי אינטרנט שעסקו בנושאים אלו, בשלב ראשון החומרים היו באנגלית ואח"כ גם בעברית, לצד שורות הטקסט החלו להופיע תמונות של גברים ונשים בתנוחות בדס"מ ובעירום חלקי או מלא, כשהחלו להופיע גם סרטונים ידעתי שאופן צריכת הבדס"מ שלי לא יחזור להיות כשהיה. עיין לא זנחתי את החומרים שהיו לי אבל המדיה החדשה החלה לתפוס מקום יותר משמעותי. בלחיצת מקש השגתי מה שכמה שנים לפני כן הייתי צריך לחפש בחנויות ספרים נידחות או בבתי קולנוע מפוקפקים. אחד האתרים הרציניים בהם נתקלתי בתחילת הדרך היה INSEX אתר אמריקאי שעסק בעיקר בבונדג'. בנו שם מתקני קשירה וריסון מושקעים במיוחד, תנוחות הקשירה של הנשים שם היו יצירתיות ומעבר לכל דמיון. לא הייתי יכול להתנתק, וביליתי שעות מול הדבר הזה. עם הזמן הגעתי לעוד ועוד אתרים חלקם טובים מקצועיים ויצירתיים וחלקם ברמה נמוכה ומשעממים, בין הטובים : paintoy, brutal master , ו-SVP הגרמני, אתרים מסחריים ואתרי חובבים, מצאתי חומרים מכל קצוות תבל – יפן, רוסיה, צרפת, אנגליה, אבל הטופ של הטופ זה האתר ההונגרי elitepain (או graias בגרסתו הנוכחית) האתר עוסק בעיקר בהצלפות בכל סוגי הכלים האפשריים . כוכב האתר הוא גבר בשם מקסמיליאן לומפ שאפשר לומר שהוא מגלם את הסאדיזם הטהור – ומצד שני יש את הבחורות שעוברות מסכת ייסורים לא קלה, הן כמובן לא עושות זאת להנאתן או לשם שמיים אלא תמורת כסף ועדיין הן גיבורות בעיניי ואני מעריץ את יכולת הסבל שלהן.