חזרתי להחליף ספרים בספרייה, אבל מעבר לספרי מתח ורומנים חיפשתי ספרים שיש בהם סצנות דומות לזו שריגשה אותי כל כך, לקח קצת זמן עד שמצאתי סדרת ספרים שעוסקת בתקופת ימי הביניים ובעלילותיה של בחורה בשם אנג'ליק. הסצנה הבדאסמית הראשונה שקראתי עסקה בגבר וכאן נתקלתי לראשונה בתיאורים שעוסקים בנשים- הריגוש היה חזק בהרבה. גם כאן אניזוכר ממרחק של יותר מארבעים שנה בפרוטרוט את הסצנות – ציד המכשפות, חקירות האינקוזיציה, הפשטת הבחורה על מנת לבדוק אם השטן לא השאיר עליה סימנים מיוחדים, תלייתה מהידיים כאשר הן קשורות מאחור וכו' וכו'. אני חושב שכאן המקום לדן באיזו שאלה מוסרית שלא העסיקה אותי בזמנו אלא שנים רבות לאחר מכן. האם זה מוסרי להפיק הנאה מינית מתיאורי סצנות בהם לא כל המשתתפים עושים זאת בהסכמה? כיום ניתן למצוא חומרים רבים – טקסטים, תמונת וסרטים שבהם מופיעים זוגות שזו היא דרך חייהם ומעוניינים לשתף, או חומרים יותר מסחריים שבהם יש איזה סוג של הסכמה בין מפיקים לשחקנים מקצועיים שעושים זאת תמורת תשלום. לפני כארבעים שנה כל אלו לא היו בנמצא. מה שהיה איכשהו זמין היו ספרים, כתבות ואח"כ גם סרטים ותכניות טלויזיה שעסקו בתקופות בהיסטוריה בהן יחסי שליטה היו די מקובלים ואפילו מותרים על פי חוק, אבל ממש לא היו בהסכמת כל הצדדים המעורבים. אני מצאתי 3 תקופות כאלו שעליהן אפשר היה למצוא חומרים רבים יחסית: ימי הביניים/תקופת האינקויזיציה, תקופת העבדות בארה"ב, ותקופת השואה באירופה. היום כשאני מנסה לחפש איזה שהם הסברים/צידוקים לכך – אני יכול להעלות שניים – האחד שהיה בי איזה רעב לחומרים אלו שהייתי חייב להשביעו – וכמו שבן אדם רעב לא מחפש מזון עם הכשר אלא אוכל כל מה שהוא מוצא, כך אני השבעתי את רעבוני לריגושים מסוג מסוים עם מה שיכולתי למצוא, והשני – שבעצם להתעניינות שלי לא הייתה איזו השפעה על סבלם של אלו שנשלטו נגד רצונם, כיון שתקופות האלו הסתיימו הרבה לפני שגיליתי את החומרים עליהן. יש אפילו איזה כלל תלמודי המתיר זאת : "זה נהנה וזה לא חסר". למרות הנ"ל עד היום עדיין אני חש איזו אי נוחות בנוגע לריגוש מיני המבוסס על חומרים אלו.
לפני 4 שנים. 13 בספטמבר 2019 בשעה 11:56
