ושוב חוזר התיקון
לשנות את כיוון הניגון
אנשים תוקפים כמגננה.
מפחדים שיכאב
פוגעים מפגיעותם
דוחים מדחייתם את עצמם
מעמיקים את ה"סיפור"
שכביכול הוא חייהם,
משמיטים, מכלילים מעוותים...
נאחזים בעומס
מוזנים מחרדות
מצטדקים... נאטמים,
מסרבים להפסיק לבחוש
ממאנים להרים את הראש
מכורים לתלות
סוגדים לשטות
מסלפים אמיתות
מתחבאים מאחורי סיבות ומסיבות
נותנים למצבים לקבוע
ולאור המהות לגווע
מרגילים את העיניים
לחפש את החסר
מחכים שיושיע אותם
מישהו אחר...
מתקלטים את אותו המזמור כשהילדים יגדלו...
כשהמיסים ירדו...
כשהכנרת תעלה...
כשביבי יתחלף..
כשהמשכנתא תסתיים
אחרי החתונה של הבת.. של הבן
עדיין לא הזמן המתאים
וכרגע זה ממש לא נעים...
והתיקון שזנחת לשוא
עוד חוזר...
מציק... מטריד..
מנסה לעורר.....
ובינתיים הבית מתפורר
אז לחיי האמיצים
החיים את חייהם באמת..
שזוכרים לגעת באור
שפורשים כנפיהם כציפור
שאינם זקוקים לאישור חיצוני על היותם מאושרים
♥
זה עולם קשוח....
ולא רחוק מהעץ נפל עוד תפוח