אני לא מקנאה לה. אני שמחה שיש לו זוגיות אוהבת ועוד עם בחורה מבינה כמוהה. היא מרשה לו להגיע אליי מידי פעם ואני מעריכה אותה על זה מאוד. מעבר לזה אני לא יודעת יודעת עליה כלום וזה בסדר.
אני גם יודעת את מקומי - אני האישה האחרת. זה בסדר מצידי שהיא מספר אחת ואני מספר שתיים. חוץ מהזמן שהוא איתי במיטה, אז אני לגמרי מספר אחת. זה מתאים לי הסידור הזה. הכרתי אותו גם כשהיה רווק וזה לא היה מתאים מבחינה זוגית, זה כן התאים מבחינה מינית.
אני לא מקנאה בה בכלל אבל אני כן מקנאה לו. כשהוא יוצא לבר שאני עובדת בו ואני לא שם אני מקנאה בבר, אני מפחדת שהבנות שם יטרפו אותו. כל בר אחר זה בסדר, אבל בבית שלי זה קשה. אני מקנאה כשאני שואלת אותו אם יצא עם מישהי נוספת והוא אומר כן. אבל זו קנאה הגיונית, היא מזכירה לי את מקומי והיא גם טובה, אני חושבת. כי זה אומר שאני אוהבת. לא כמו שאוהבים בן זוג או כמו שאוהבים חברה. אני אוהבת אותו כמו... כמו שאוהבים אמבטיה. או יין. או מסאז'. או לאונן. זו אהבה גדולה אם לא הבנתם, כי לאונן אני ממש אוהבת. אני אוהבת אותו כי הוא עושה לי נעים וכי הוא מכבד ומקשיב והוא פשוט מתאים לי. אף פעם לא הבנתי כאלה שאוהבים רק אחד, כל החיים אותו אחד. אין ימינה או שמאלה - בשבילם אהבה זה כמו אלוהים, יש רק אחד.
אבל אין אלוהים והאהבה היא בכל מקום.
אני מרגישה שיש כל כך הרבה צורות שונות לאהבה. אני אוהבת המון דברים והמון אנשים כל אחד אחרת. ויש כאלה שיותר ויש כאלה שפחות וגם יש כאלה שהם פשוט ליד. הם אחרת, לא יותר לא פחות. פשוט לא ניתנים להשוואה. ואולי עוד לא הייתה לי אהבה כזאת שאת רוצה רק לעצמך. כזאת שאת לא מעוניינת לחלוק, לא רוצה אחרים - רוצה רק אותו וזהו. ואולי גם אף פעם לא תהיה, אולי אני לא בן אדם של אהבה אחת וזה לגמרי בסדר. העיקר שיהיו אהבות טובות❤️