שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אפרסקים וחצילים

לפני 4 שנים. 18 במרץ 2020 בשעה 11:00

קומי בבוקר (או בצהריים) ותני למוח שלך לרוץ. אין לך למה לקום.
תסתכלי ימינה. יש שם גויינט? תכניסי אותו לפה ותדליקי. אולי תצליחי להישאר במיטה עוד כמה שעות. אין שם? תגלגלי אחד. או שתקומי ותצחצחי שיניים ואולי אפילו קפה עם סיגריה. או גויינט. בכל מקרה אחר כך תחזרי למיטה. תעשני עוד קצת. תאכלי שוקולד. תביאי ביד. ושוב. עוד פעם. עוד פעם.
אין מספיק וויד בעולם ואין מספיק שוקולד ואין מספיק אורגזמות שום דבר לא מספיק.
מצחיק איך הכלום הזה דוחף לי בפרצוף את הפחדים שלי. להיות לבד עם עצמי זה משעמם וזה עצוב שזה ככה. אני חושבת על דרכים לייעל את הזמן ויש לא מעט- אני יכולה לנקות את הדירה המטונפת שלנו או לנקות את החדר או להתחיל להתעמל או להירשם כבר לאוניברסיטה. אבל אני בוחרת לכבות את המוח ולהישאר במיטה כל היום.
לפחות יש את מחר. 

הוא​(שולט) - נשמע כמו דכאון
לפני 4 שנים
אינטליגנטי​(אחר) - כותבת מדהים
לילה לבן? בואי לצאט אם בא לך
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י